שקופיות

הספר משלב, כמו ספרים רבים בז׳אנר, קטעים מהעבר - ארגנטינה של שנות ה70, בזמן הדיקטטורה הצבאית בארגנטינה, ומשנת 2008 (בה מתרחש הספר).

זמן ההווה מסופר בקולן של שתי גיבורות הספר: אנה - שהייתה ילדה קטנה בזמן הוברחה מארגנטינה, ואמה מוניקה.

אחרי שמוניקה מגלה רמז נסתר בתמונה ישנה של מיגל, בעלה הנעדר, היא ואנה טסות יחד לארגנטינה במטרה לפתור את התעלומה ולנסות ללמוד עוד מה עלה בגורלו של מיגל וחבריו למחתרת.

במהלך הספר אנה ומוניקה עוברות תהליך התפתחות, מתמודדות עם שדים ישנים ומודחקים, בונות מחדש את הקשר ביניהן ופותרות יחד את תעלומת הרמזים שמיגל הותיר אחריו.

הספר מספר סיפור שלא הכרתי, על הדיקטטורה הצבאית בארגנטינה והמחתרת שפעלה שם בתקופה הזו.

הסופרת נוני קופמן היא ילידת ארגנטינה בעצמה שהוברחה מהמדינה בשיא ימי הדיקטטורה הצבאית וגורלו של אביה הנעדר נותר לא ידוע. הצטערתי שלא הייתה הרחבה נוספת בסוף הספר על מה מתוך הסיפור שקראתי הוא הסיפור האמיתי של הכותבת ומה לא, כי היה ברור שהדברים משולבים.

הסקרנות הזו שלחה אותי לקרוא את הריאיון של נוני קופמן כאן בקבוצה, וזו היתה השלמה מעניינת לספר.

בריאיון קופמן מציינת שהיא רצתה לכתוב ספר שלא יצריך את הקורא לחפש מידע בגוגל כדי להבין את העלילה, והיא בהחלט הצליחה. לא רק בזה שלא צריך לחפש (לא צריך, העלילה בהחלט מובנת גם בלי השלמות נוספות), אלא בזה שהספר גרם לי לרצון לחפש. ורומן היסטורי שגורם לקורא לרצות ללכת ולקרוא עוד על התקופה עושה את העבודה שלו טוב. הקריאה הנוספת בנושא הייתה לא קלה, ואני עדיין מתקשה להבין איך לא הכרתי בכלל את הסיפור, לפחות מהזווית היהודית והישראלית שלו.

הספר עצמו וקולח, התעלומה מעניינת והדמויות מלאות אופי. הדמות של אנה עצבנה אותי בהתחלה, אבל ככל שהספר התקדם למדתי לחבב אותה ולהבין אותה יותר.

ממליצה לכל מי שרוצה לפגוש עוד פיסת היסטוריה פחות מוכרת.

שקופיות / נוני קופמן

כשחושבים על ארגנטינה, עולות מחשבות על טלנובלות, אלפחורס, טנגו ונופים עוצרי נשימה. אבל הספר שלפניכם מחזיר לתודעה נקודת שפל בהיסטוריה של ארגנטינה, על אודות המשטר הצבאי במדינה שהתנהל מאמצע שנות ה-70 ועד תחילת שנות ה-80, ואשר במהלך תקופה זו נעלמו כ-30 אלף אזרחים, ומשפחותיהם מעולם לא גילו מה עלה בגורל יקיריהם. 

קראתי את הספר הנהדר הזה, וברקע שמעתי את קריאות השמחה של אוהדי ארגנטינה במונדיאל שצהלו והתרגשו מהניצחון של ארגנטינה על מצריים. כן, זה באמת רק מונדיאל ולא החיים עצמם. ובכל זאת, לראות את תגובות הארגנטינאים להישג הלאומי ואת המסירות האדוקה והאהבה העצומה שלהם למולדת, רק מהדהד ביתר שאת את אשר מתרחש בספר, היות וגם בו אנו פוגשים בקבוצת אנשים שאוהבת את מדינתם וחולמת על עולם טוב יותר. הפער העצום בין עבר והווה רק מעצים את המחדל ואת גודל זוועות הדיקטטורה.

תכירו את אנה. היא רווקה בת 32 עם נפש מיוסרת ועבר בלתי פתיר. אנה היא בתה של מוניקה, ארגנטינאית שהגיעה לישראל עם אנה כשזו הייתה בת 4. היא מעולם לא הכירה את אביה היות והוא נעלם עוד בטרם נולדה. היא רק ידעה שקראו לו מיגל וכי הוא היה אחד מאותם אזרחים שנעלמו בארגנטינה בשנות ה-70. בשבילה, להיות בת של נעלם זו סיטואציה קשה ומורכבת. לחיות עם חוסר וודאות ובלי סגירת מעגל השפיע עליה וכך גם על אמה שמלבד בעל, איבדה אחות וחברים קרובים, אשר כמוה התנגדו למשטר הצבאי, ובשל פעילותם הסודית נגד המשטר היו בסכנת חיים. 

למעשה, רק מוניקה וחבר נוסף בשם אדוארדו נשארו בחיים מאחר והצליחו להסתתר ולברוח מהמדינה שהתאכזרה אליהם כל כך. אחרי שנים ארוכות שבהן סירבה לדרוך על אדמת מולדתה, מוניקה מחליטה לטוס לארגנטינה ולחפש תשובות על אודות מיגל. תמונות שמצאה ואותן ראתה מבעד למשקפת שקופיות ישנה, גרמו לה לחשוב שיש בהן רמז שיחשוף דבר חדש על מיגל. אנה מחליטה לטוס עם מוניקה, בתקווה שהנסיעה הזו תאפשר לה לגלות את כל מה שאמה מעולם לא סיפרה לה, ואולי גם תעזור לה להתמודד עם השדים מהעבר שלא נותנים לה מנוח ואף יצרו ריחוק בינה לבין אמה.

זהו סיפור מסע מרתק, סוחף ומטלטל המדבר על פרק קשה בהיסטוריה של ארגנטינה. יש בו ביקורת על הימים האיומים ההם, כעס, כנות וישירות רבה, והוא מלמד המון על אותה תקופה אפלה. הייתי כל כך מרותקת לסיפור העוצמתי הזה, והייתי סקרנית לגלות כיצד יתפתח המסע של אנה ומוניקה אשר כבר בתחילתו היה דרמטי ומותח. שתיהן משוועות לתשובות וסגירת מעגל, וגם לשיקום הקשר ביניהן. הכתיבה בספר מצוינת, וכלל לא מורגש כי מדובר בספר ביכורים מרוב שהוא כתוב מעולה.

יכולתי ממש לדמיין את הדמויות ואת מקומות ההתרחשות. כמו כן, הדמויות היו עגולות, בנויות היטב והצליחו להעביר את מנעד הרגשות שחל בהן. העלילה נעה בין העבר של שנת 1976 אשר הועבר מנקודת מבטו של מיגל, ובין ההווה של שנת 2008 שהועבר לסירוגין מנקודות המבט של אנה ומוניקה. שתיהן דמויות נפלאות, אבל זו של אנה הייתה עוצמתית במיוחד. אהבתי גם את דמותו של אדוארדו, החבר אשר חייו ניצלו, אך הוא לא באמת הצליח להשאיר את העבר מאחור והקדיש את חייו לגלות את כל מה שניתן על החברים שאיבד. אהבתי מאוד וממליצה בחום. 

Me re-encanto!                                         

311 עמודים

עריכה: הגר ינאי

הוצאת כריכה - סוכנות לסופרים

"שקופיות" מאת נוני קופמן הוא רומן סוחף ורווי תהפוכות, השוזר יחד טרגדיה היסטורית, מסע בלשי ודינמיקה משפחתית מורכבת. העלילה נפתחת על רקע התקופה האפלה של שנות ה-70 בארגנטינה, ימי שלטון החונטה הצבאית, שבהם מיליוני בני אדם נעלמו כלא היו, נכלאו, נורו והושלכו לקברי אחים. במרכז הדרמה עומד מיגל, פעיל מחתרת צעיר שנעלמו עקבותיו לאחר שפרץ לבנק במטרה להעביר כספים לתנועת ההתנגדות. היעלמותו הותירה מאחור את אשתו מוניקה, לה הבטיח כי יהיה לצידה ברגע הלידה, הבטחה שנקטעה באכזריות והובילה לשרשרת אירועים דרמטית.

בעודה נמלטת מאימת המשטרה החשאית, מוניקה מוצאת מקלט זמני דווקא בבית חולים לחולי נפש, שם היא יולדת את בתם, אנה. מתוך המציאות המאיימת הזו, נעשים מאמצים כבירים להבריח את האם והתינוקת אל מעבר לגבול ולהעלותן לישראל. בארץ, מוניקה מנסה לבנות את חייה מחדש בעודה קרועה בין העבר להווה; היא פותחת במסע חיפושים עיקש אחר בעלה הנעלם, כמו גם אחר אחותה וחברתה הקרובה. אולם, עם חלוף הזמן ותחת כובד המשקל של חוסר הוודאות, היא בוחרת בסופו של דבר לוותר על מאמצי החיפוש הללו. היא נישאת בשנית ומשקיעה את כל כולה בקריירה המקצועית שלה כפסיכיאטרית, בניסיון להותיר את השדים של ארגנטינה מאחור.

התפנית הגדולה בעלילה מתרחשת שנים רבות לאחר מכן, בעקבות פטירתה של סבת המשפחה. בין חפציה מתגלות תמונות, שקופיות ישנות ורמזים מסתוריים שהותיר אחריו מיגל, אשר מציתים מחדש את גחלי העבר. הגילוי הזה מוביל את מוניקה ואנה לשוב לארגנטינה, המדינה ממנה נמלטו, למרות השנים הרבות שחלפו והוויתור המודע על החיפושים. עם הגעתן, השתיים נקלעות לתקרית מותחת עם המשטרה המקומית, המבהירה כי צללי העבר עדיין חיים ונושמים. יחד עם חבר ותיק של מיגל שמצטרף אליהן, הן יוצאות למסע בעקבות הרמזים הטמונים באותן תמונות, מסע הרפתקני שמוביל אותן לתגליות מפתיעות ומסעירות.

למרות שהספר עשוי לאתגר את הקורא בשלביו הראשונים ודורש מידה מסוימת של סבלנות כדי להתחבר לעולם המורכב ולדמויות, הצלילה אל תוך נבכי העלילה משתלמת במיוחד. ככל שהסיפור מתקדם והחלק הבלשי תופס תאוצה, הקצב מתגבר וההרפתקאות שעוברות הגיבורות הופכות למרתקות ומסקרנות. היכולת של הספר להפוך מדרמה היסטורית וכואבת למסע גילוי מותח ומלא תעוזה שומרת על עניין גבוה, ומותירה את הקורא עם רצון עז לעקוב אחר ההתרחשויות ולגלות מה יעלה בגורלן של הדמויות בהמשך הדרך.

שלושים אלף איש הועלמו עי המשטר בארגנטינה, ידעתם את זה? אני לא ושמחתי להתוודע דרך הספר הזה לסיפור הקשה שהתרחש בארגנטינה בשנות השבעים…

דאגתי שהספר יהיה לי טריגרי מידי, מאחר וגם אבא שלי נעלם מחיי כשהייתי בת חמש… אבל לשמחתי זה לא קרה ולו מהסיבה הפשוטה שאבא של אנה לא בחר להעלם ואבא שלי כן…

ספר מרתק, המציג סיפור שלא הכרתי בצורת תעלומה שאנה, מוניקה (אימה) ואדוארדו (חבר ועמית של אבא של אנה) יוצאים לפתור.

אנה היא דמות מרתקת, היא עוברת תהפוכות משמעותיות במהלך הספר (אפילו קיצוניות מידי לדעתי)

גם מוניקה ואדוארדו עוברים תהליכים אבל פחות במרכז הבמה.

בתחילת הספר, בהצגת העולם היה הרבה מלל והיה לי קצת עמוס, חוץ מזה היה סבבה

סהכ נהניתי, ספר קשוח אבל חשוב וכתוב בצורה מעניינת ושגרמה לי לרצות לקרא עוד ועוד.

אנקדוטה - הספר הגיע אלי בצירוף גלויה, בה מוצג גבר עומד באמצע מוזיאון בארגנטינה.

אשמח לדעת כמה מהספר אמיתי וכמה לא… אביה של הסופרת נעלם

באותה תקופה…