המורדת מהחולות

שימו לב שזו סקירה על הטרילוגיה ולא רק על הספר הראשון - אבל הסקירה כולה נטולת ספויילרים.

על הספרים

אמאני אל-חיזה, נערה מעיירה קטנה בשומקום בקצה המדבר הגדול ביבשת מיראז'י, יודעת שעתידה הוא ממש לא להיתקע במקום בו שני הוריה מתו ובחברה שקרובה להשיא אותה בניגוד לרצונה, אז ההחלטה ההגיונית היא כמובן לברוח ולנצל כל יתרון שתוכל להשיג, כמו למשל העובדה שהיא צלפית מומחית.

רק שבדרכה אמאני נתקלת בזר מסתורי שקצת משבש לה את התוכניות ובהמשך אפילו בקבוצה מסתורית שהיא חשבה רק לאגדה המסופרת לילדים.

בספר השני אמאני נמצאת בסיטואציה מורכבת לבדה והיא צריכה להתמודד עם הקשיים אליהם נכנסה ולהמשיך לחתור למטרתה הסופית.

הספר השלישי והאחרון בסדרה הוא הסיום הגדול של קווי העלילה שכבר מתחילים מהספר הראשון, והוא המשך ישיר לספר השני שמסתיים בנקודה מכרעת.

מה חשבתי במהלך הקריאה

קודם כל, חשוב לציין שאם אתם מצפים לספרים שהם מעבר לתבנית הרגילה של הז'אנר, זה קצת פחות המקום. או לפחות ברוב הספר הראשון שהוא בעיניי הכי חלש בסדרה, לוקח לו קצת זמן להתניע והוא נותן תחושה של אקספוזיציה ארוכה - מה שמאוד הגיוני כספר ראשון ובכל זאת אני מסוגל להבין את הקושי בלהתמיד בו.

מצד שני לקראת נקודת האמצע/סוף של הספר הראשון דברים מתחילים לזוז ולהתגלות, והספר מקבל אופי מעניין משל עצמו.

זה גם משפיע מבחינת כמה מהטוויסטים יכולתי לצפות מראש, חלקם היו ברורים לי כבר בתחילת הספר הראשון לגבי קווי עלילה שנחשפו בספרים הבאים, אבל היו גם לא מעט הפתעות שריככו את העובדה שניחשתי אירועים מסוימים.

בהמשך הספרים ממש משתפרים בעיניי, מהשני בסדרה הכי נהניתי כי היו בו בחירות ממש חכמות ומקוריות מבחינת ההתמודדות של המילטון עם הפנטזיה בספר ובכלל עם הדמויות, גם העלילה והטוויסטים היו נהדרים.

השלישי אמנם מתחיל קצת איטי למרות שהוא המשך ישיר לקליף האנגר רציני, אבל מתישהו הוא מגביר קצב ולא משחרר, היו רגעים לא פחות ממדהימים במהלך הקריאה - וכמובן, מדובר בסיום אפי וגדול לסיפור.

הסטאפ של הספרים ממש מיוחד ונפלא, יש ניחוח ים תיכוני ברור ופולקלור שנע איפשהו בין התרבויות האלו, לגמרי מגיע להמילטון שאפו ענק על בניית העולם והמיתולוגיה, זה ביצוע מוצלח לכתיבת היסטוריה ותרבות מעמיקה ליבשת ולפנטזיה.

יש מוטיב מגניב במיוחד שנוכח בעיקר מהספר השני והלאה אם כי גם קצת בראשון, והוא מעבר לסגנון כתיבה של אגדת עם לעומת הסגנון הרגיל של הספר, המילטון משתמשת באלמנט הנ"ל לתקצירים אבל לא רק, כשהיו אירועים משמעותיים הם סופרו בצורה הזו, מה שבהחלט מעביר אימפקט שונה ברמת העלילה.

אי אפשר לדבר על ספר נוער בוגר (או יותר נכון לומר YA) בלי להזכיר את הרומנטיקה, היא נוכחת מאוד בספר הראשון, אפילו טיפ טיפה יותר מאשר ספרים אחרים בז'אנר, ואז בספר השני המילטון ממש מתרחקת ממנה והרומנטיקה לא קיימת בכלל - אישית זו בחירה שמצאה חן בעיניי בתור קורא שמעדיף את הפנטזיה והתמקדות בעלילה אבל אני מודה שהמהלך קצת מוזר אחרי הספר הקודם, ואז בספר השלישי אנחנו חוזרים למערכת היחסים שמתקדמת בקצב לא מהיר במיוחד.

אני חייב להזכיר את הדמויות - הן פשוט מעולות! יופי של איפיון ואמינות בכתיבה שלהן, וזה משהו שחוזר על עצמו ובלט מאוד, איכשהו דווקא המושא הרומנטי הרגיש לי דמות קצת פחות עמוקה לעומת השאר, אבל יש מצב שזה רק אני או בגלל שלא היה לו מספיק זמן מסך בשביל שאשים לב לפרטים מסוימים.

הסדרה פמיניסטית באופייה, לא משהו שדוחפים בכוח או בולט יותר מדי, אבל יש בין השורות מסרים על ההתנהגות של הגברים בספרים, ויש דגש על דמויות נשיות חזקות וההתמודדות שלהן בעולם.

בנוסף, אישית קראתי את הספרים ברצף וזה משהו שתרם לי להבין טוב יותר את העלילה כי בכל זאת מדובר בהמון פרטים, מי שיכול אני בהחלט ממליץ על המהלך, לדעתי יש ערך מוסף לקריאה רציפה.

טריגרים ותכנים רגישים

אלימות, רצח, פציעות שונות, חטיפה/שבי, הוצאות להורג והרג די אכזרי.

מיניות - רמיזות מיניות, נשיקה, מזמוזים, וסצנת יחסים לא מפורטת בכלל ודי פייד טו בלאק. יש גם אזכורים לאונס או גבר ששולח ידיים.

הסדרה מיועדת לנוער בוגר ומעלה.

לסיכום

המורדת מהחולות - הבוגדת בכס - הנוקמת בלהבות.

שלושה ספרים שמרכיבים סדרת נוער בוגר מוצלחת, עם המון אקשן, תככים, פוליטיקה ורומנטיקה משולבים לכדי יצירה מוצלחת.

חייב לציין שיש לספרים את הקסם הספציפי שגורם לי להתחיל ספר ולראות שעברו כמה שעות והופס! הגעתי לעמוד האחרון, את הראשון בלעתי והשני והשלישי באו בעקבותיו מהר מאוד.

ממליץ ממש על הסדרה המעולה הזו לחובבי

ספרי נוער בוגר ופנטזיה.

תודה שקראתם:)