יומני רובורצח (כרך 1)

על מה הספר?

רובורצח הוא/היא יחידת אבטחה מסוג אנדרואיד (רובוט דמוי אדם עם בינה מלאכותית). את רובורצח שוכרים בכל פעם עבור לקוח אחר, כדי לאבטח אותו במשימות שונות. אבל למרות שלרובורצח יש נשק מובנה בידיים ומודול ראשי שאמור לשלוט עליו/ה – רובורצח מעדיף/ה לראות סדרות ולצרוך מדיה לא-ריאליסטית, ולהתרחק כמה שיותר מאינטרקציה עם בני אדם.

מה חשבתי עליו?

אם תשימו לב – בתקציר קצת הסתבכתי עם הזכר ונקבה. במקור, רובורצח הוא/היא יחידת אבטחה ללא מגדר, וגם אין לו/ה איברים אנושיים מגדריים. בסדרת הטלוויזיה שעובדה על פי רובורצח, הוא מגולם ע״י שחקן גבר. מאחר והספר כתוב בגוף ראשון מנקודת המבט של רובורצח – רוב הטקסט הוא לא מגדרי (״חשבתי״, ״רציתי״, ״ראיתי״), אבל היחס של חברי הקבוצה לרובורצח הוא כ״יחידת אבטחה״ ולכן בעברית זה בלשון נקבה, וגם בתקציר בגב הכריכה בתרגום החדש מתייחסים אליה כאל אנדרואידית. ולכן מכאן אמשיך ברשותכם בלשון נקבה.

אז קודם כל – נהניתי מהספר ממש!!! שילוב של מדע בדיוני, אקשן, מתח – פשוט מעולה.

הספר עצמו מורכב משתי נובלות:

הראשונה (כשל מערכות) מספרת על המשימה של רובורצח באבטחת משלחת חקר בכוכב אחר, כשהם מגלים שמשהו מוזר מתרחש ואולי הם נמצאים בסכנה. הנובלה השניה (התניה מלאכותית) ממשיכה ממש מנקודת הסיום של הנובלה הראשונה וגם מתייחסת לאירועים שקרו שם – אבל מתמקדת בקו עלילה חדש, בו רובורצח מנסה לגלות את האמת על העבר שלה.

היו כמה קטעים שהייתי צריכה להתרכז כדי להבין מה קורה, כי הרבה מבוסס על עולם בדיוני עתידני שאנחנו לא מכירים, ולא תמיד כל המושגים ברורים לנו מבחינת איך הם פועלים או איך הם נראים. הספר לא מאכיל את הקורא בכפית אלא די נותן לנו להבין כל מיני דברים מההקשר, ורוב הזמן זה עובד.

בינה מלאכותית כביכול לא אמורה להרגיש רגשות אלא רק לחקות צורת חשיבה של אדם, וגם בספר – האנשים שסביב רובורצח מתייחסים אליה כאל רובוט שמקבל פקודות. אבל רובורצח לחלוטין מרגישה. יש לה גם איברי גוף אנושיים (כמו סייבורג) והיא מעדיפה להסתובב עם מסכת השיריון כדי שלא יראו את הבעות הפנים שלה שמבטאות את הרגשות שלה טוב מדי. הדיסוננס הזה והגבול בין ״האם היא אדם״ לבין ״האם היא רובוט״ היא נקודה מאד מרכזית בסיפור, במיוחד כשהוא מובא מנקודת המבט שלה.

הנובלה הראשונה יצאה במקור ב2017, עוד לפני שבינה מלאכותית הפכה להיות נחלת הכלל, אבל דווקא כיום, כשאנחנו מוקפים בבינה מלאכותית ורובנו משוחחים איתה על בסיס יומי – הספר רלוונטי וחזק יותר מתמיד.

ומשהו חמוד: התחביב העיקרי של רובורצח הוא צפיה בסדרות. מבחינתה זה ממש אסקפיזם אמיתי, בריחה מהמציאות ומבני האדם. מעבר לעובדה שהרבה מאיתנו נזדהה איתה מאד – יש חלקים בספר שקורצים מאד לסדרות שהיא צופה בהם, וזה משעשע.

אני אישית ממש נהניתי מהספר. השילוב בין המדע בדיוני לאקשן-מתח היה מצויין והרגש פעל שעות נוספות. ממליצה מאד ומחכה בקוצר רוח לספר הבא.

טריגרים ותכנים רגישים

הספר כולל כמה קרבות פיזיים ופציעות שונות.

מבחינת מיניות – יש רק התייחסויות ל״רובוסקס״ שיש לו איברים מגדריים אנושיים וברור מה מטרת השימוש שלהם, או העובדרה שרובורצח עצמה מעדיפה להריץ קטעי מיטה בסדרות שהיא צופה, כי סקס לא מעניין אותה.

מאחר ומדובר בעולם עתידני, גם מובן מתוך הטקסט שהגדרות המשפחה התרחבו, ומקובל מאד שאנשים יהיו נשואים לכמה בני/ות זוג במקביל.

הוצאת אופוס ומודן | 224 עמ׳ | תרגום: כנרת היגינס-דוידי | כריכה: יניב שמעוני | ינואר 2026