מגילת אסתר מאחורי המסכה

בספר פירוש בלשני עם מבט היסטורי איראני על המגילה, כשבסיסו לרוב מסתמך על דרכם של התרגומים, בעיקר השבעים, אבל גם אלפא ועוד.

חידושים רבים מובנים בו בזכות הידע ההיסטורי והבלשני בספר. בזכות הכרת המציאות מובנת למשל השאלה מה נגזר על ושתי, האם מוות? ד"ר תמר מביאה שהוא פשוט "ייבש אותה" בכך שהיא תישאר ללא ילדים, "וְאִם־אַיִן מֵתָה אָנֹכִי" (בראשית ל, א), כמו שאנו יודעים מהמקרא, ומהחוויה המצויה והקשה אצל נשים ללא ילדים (עמ' 56). בזכות הידע הבלשני בפרסית מובן יותר מה קרה בדיוק ב"הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ" (אסתר ג, יא), האם ויתר אחשוורוש המרושש על מענק נדיב של המן? היא מראה שבפרסית צורת הסביל שכיחה, והפירוש הוא "אתה נתת את הכסף" (עמ' 90). לקוראים שחוששים מבלשנות, אין מה לחשוש, החלקים היותר מורכבים, שדורשים אולי ריכוז או ידע בלשני מוקדם, מסומנים כך שניתן לדלג עליהם.

חלק מהדברים מוכרים כבר לקורא דעת מקרא, שמרחיב ומביא גם מהשפות הקדומות וגם מהמציאות ההיסטורית, אבל בספר 'מאחורי המסכה' הדברים מדויקים יותר, גם ברמת התרגום וגם ברמת המובאות מן המקורות הפרסיים הקדומים.

מובאים בו אגב המגילה עניינים רבים: מדוע דווקא מנקים את הבתים בחודש ניסן (עמ' 33 הע' 15 – למי שאין סבלנות: מנהג קדום לנקות בחודש זה, כי הוא ניקיון האביב אחרי ימות הגשמים). מה בין טבעת לקביעת חוקים, ואיך בלשוננו אישור נקרא גושפנקא? (עמ' 88).

גם הספר כתוב בהומור ובקריצה. לא ברור איך לא ראיתי עד היום ספר על פורים או מגילת אסתר בביאור רב ששואל שאלה והתשובה מובאת בו הפוך, כך שצריך לבצע לספר ונהפוכו! (עמ' 82, 136 ועוד).

הספר כתוב לא בהכרח מתוך יראת שמים, כך שמי שחשוב לו לקרוא רק פירוש שנכתב מתוך הראיה האלוהית על המגילה שמאמינה בתורה מן השמים – שלא יקח. יש בו גם סרקזם וגם היתול במידה נאה. לקורא המכיר את המקורות העבריים גם תהיה צרימה לעִתים, כשהיא מערבבת אגדות עם יהודיות באותה נשימה עם מקורות רציניים וקאנוניים כמו התלמוד. לדוג' האמונה העממית על אליהו שבא לבקר בפסח (עמ' 137. אמנם, ניתן למצוא ולשייך מקורות מלפני כתשע מאות שנה למנהג זה, ועדיין הוא מאוחר מאד לאירועי המגילה, וודאי לקח עוד מאות שנים עד שנהיו רווחים כפי שהם היום. וגם אז אינם מחייבים), וכן לגבי טלית שכולה תכלת – היא ביטוי, לא משהו מעשי, בטח לא משהו שיש לעשות. בספר מובא בצורה סתמית כדבר מעשי (עמ' 39) [דבר מעניין, בספר שערכתי לפרופ' זהר עמר, 'הארגמן', הוא מביא שממש הכין טלית שכולה תכלת, ראו שם עמ' 241].

בכריכה איור מבתי המלכים בשושן, מכניס לאווירת חצר ביתן המלך.