המטופלת השקטה

המטופלת השקטה מאת אלכס מיכאלדס

הוצאת ידיעות ספרים יחד עם הוצאת פֶן, 2019. תרגום מאנגלית: רחל פן. 336 עמ'.

אזהרות טריגר: רצח ובגידה.

ספר פסיכולוגי מרתק וייחודי. חציו מתח וחציו תִמהון פסיכולוגי, תהיה על פרטים והקשרים. ספר שברגע שהנחתיו מידי – רציתי לשוב ולקרוא בו, והפעם כשאני מבין אותו לאשורו – כל רמז וכל ניואנס, שבקריאה ראשונה נראו סתמיים...

הספר נוגע במהות הטיפול הפסיכולוגי, יחסי מטופל–מטפל, מוטיבציה טיפולית, הן מצד המטופל והן מצד המטפל, אתיקה בטיפול ועוד.

כך, בכנות עצמית גדולה, גיבור הספר מתאר את הדיאלוג הבא, בראיון עבודה (עמ' 26–27):  

""מה אתה חושב שמשך אותך לפסיכולוגיה? [...]

"רציתי לעזור לאנשים, אני מניח," אמרתי ומשכתי בכתפי. "זהו זה, למעשה".

מה שהיה סתם שטויות.

זאת אומרת, מובן שרציתי לעזור לאנשים. אבל זאת הייתה מטרה משנית – במיוחד בזמן שהתחלתי בהכשרה. המוטיבציה האמיתית הייתה אנוכית לחלוטין. הייתי במסע לעזור לעצמי [...] אנחנו נמשכים למקצוע המסוים הזה מפני שאנחנו פגועים – אנחנו לומדים פסיכולוגיה כדי לרפא את עצמנו. אם אנחנו מוכנים להודות בכך או לא, זאת כבר שאלה אחרת".

וכך, משולבות פנינים ותובנות במהלך העלילה, על פיצוליה ונפתוליה. ההתמודדות עם השתיקה, הנגיעה במיתוס, והמטפל שמנסה לגעת, לגעת במטופלת שלו שכה היה חשוב לו לטפל בה...

טיפול טוב הוא טיפול שנוגע, טיפול שבו המטפל לא מנסה לשנות אותי. אלא ראשית המטפל איתי, אמפתי, ומתוך כך הוא גם יכול גם לעזור לי לגעת בנקודות שחבויות, אפילו מעצמי (עמ' 30):

"ובעודי מדבר, גיליתי שלא משנה עד כמה מטרידים היו הפרטים שסיפרתי, לא הרגשתי דבר. הייתי מנותק מהרגשות שלי, כמו יד כרותה [...] הרמתי את מבטי אלא פניה של רות [הפסיכולוגית של המספר, מ"ה]. ולהפתעתי נקוו דמעות בעיניה בעודה מקשיבה. אולי קשה לקלוט את זה, אבל הדמעות האלה לא היו שלה, הן היו שלי"...

כל אדם שמעוניין בספר מתח איכותי ומעמיק, רצוף בתובנות טיפוליות – זה הספר. עניינים רבים ראויים לדיון, אך הם יהוו ספויילר שממש ייפגע בחווית הקריאה הראשונה.

כריכה

אדם שצִלו מגיע ומתאחד עם כיסא המטופל. האדם מתבונן – אך חסר־עצמיות, רק בבואה, צל. מדויק לספר...