ספר הג'ונגל

עוצמות חיים גדולות קיימות בטבע הפראי, הפרא האציל, שגדל עם חיות היער.

הטבע אכזר, גם חיה טובה וצדיקה עלולה להיקרע לגזרים מאויביה, או אף מבני ביתה הרוצים לרשת מקומה ולנחול כבודה ועושרה. ראו שבזה אין בין האדם לבהמה כלום – האדם הורג בידיו ובפיו, פוגע וגוזל בזרוע ובחוק, ושעון השמש מראה רק על הרשע שהשעה משחקת לו. גרועים רשעים אלו מן החיות, שאינן הורגות אלא לצורכן, והוא הורג לכבודו ביום נקם.

לימדו את חוקי הג'ונגל של קיפלינג, וזיכרו שגם בג'ונגל החיים האמיתיים, יש מקום להתנהגות מוסרית (לא נמצא בהוצאת הרפתקה, נמצא בעמ' 79 בהוצאת כתר):

"הרֹג להשׂביע רעב – שלך, זוגתך או גורך הנִרדם; אבל אל תהרֹג הֶרֶג סתם, ולעולם אל תפגע באדם.

אם גזלת טרפוֹ של חלש – אל תבלע הכל כגנב; גם לדל יש הזכות לקצת טרף, השאר לו גם ראש גם זנב".

וזיכרו את כלב הים הלבן, גם כשטרחתם כל חייכם להטיב לאחרים, פעמים רבות האחרים לא יוכלו לקבל את הטוב מכם, בלא שתיאבקו בשבילם ועבורם. האמינו בכוחכם כנער הפילים, ובזכות נחישותכם ודבקותכם במטרה, תגיעו לראות מה שבעיני המבוגרים נראה כבלתי־אפשרי. 

הספר המלא על שני חלקיו ב'כתר' – והחלקי ב'הרפתקה'

ספר הג'ונגל בהוצאת כתר, ללא איורים, בכתב קטן יותר, יצא 371 עמ'. ואילו בסדרת הרפתקה, הספר מכיל, כולל איורים, 174 עמ'. העניין נובע מכך שבספר המקורי, וכן המתורגם בתרגום אוריאל אופק בהוצאת כתר, יצא הספר בשלמותו, שני הכרכים שלו, על שני חלקיו, ואילו בהרפתקה יצא רק חלק מהספר, הכרך הראשון. כלומר, הקורא בהוצאת הרפתקה יקבל רק כחצי מהספר האמיתי והמקורי, ולא יידע חלקים נרחבים במהלך כל הסיפור, ומהסיפורים הנוספים בסופו. לענ"ד זאת החלטה שפוגמת מאד, אני הייתי ממליץ רק על הספר המלא והכולל – זה שבהוצאת כתר.

האדם וחיות היער

הספר איננו 'תקין פוליטית', מוזכר בו האדם השחור והאדם הלבן, וכל אחד על הסטריוטיפים האופייניים שהיו באותה התקופה.

החיות בספר מקבלות תכונות אנושיות, דנות על מה מוסרי ומה לא, על היחס לשמירת החוקים ומה קורה לעובר עליהן. קיפלינג מלמד בספרו את התכונות החשובות שעל האדם להתחנך אליהן, דרך עיני החיות: נאמנות, אומץ, חמלה וכיוצ"ב. קיפלינג אף הגדיל להעביר אל החיות בספר את

ההכחשה והרמייה העצמית, ואף כיצד החיות מחנכות את ילדיהן בהפחדות (פרק 1):

חוק הג'ונגל, שלכל ציווּי בו יש סיבה, אוסר על כל החיות לאכול בני־אדם... הסיבה האמיתית לכך היא שהריגת אדם תביא, במוקדם או במאוחר, את האדם הלבן הרכוב על פילים, עם רובים ומאות בני־אדם חוּמים שמַכים בגונג ומשַׁלחים זיקוקין דינור ואוחזים לפידים. ואז סובלים כל שוכנֵי הג'ונגל. בעיניהן של החיות הסיבה לכך היא שהאדם הוא היצור החלש וחסר ההגנה מכל היצורים החיים, ופגיעה בו נחשבת למעשה לא הוגן. ואומרים – וזאת אמת לאמיתה – שחיות שאכלו בני־אדם הוכו שְׁחין ואיבדו את שיניהן.

דת ומסורות

מתוך סיפוריהן של החיות לבניהן, קיפלינג מתאר את מספר הסיפורים של הכפר ההודי, ומראה שלפעמים האדם ידע לספר סיפור מרתק, אך ללא הכירות ממשית בעצמו עם האמת בשטח. לא כל נואם מומחה בתחומו, לפעמים הוא מומחה בלדבר בלבד (פרק 3):

מוגלי קם ללכת. "שכבתי כאן כל הערב והקשבתי," קרא אליהם מֵעבר לכתפו, "וחוץ מפעם או פעמיים, בולדאו לא אמר מילה אחת של אמת בנוגע לג'ונגל, שנמצא קרוב כל כך לפה. אז איך אני אמור להאמין בסיפורים על רוחות רפאים ואלים ושדים שהוא אומר שראה במו עיניו?".