"קריאה אינה רק דבר מהנה ומרגש. לפעמים יש לבחון כל שורה היטב, לקרוא לאט את אותו הקטע שוב ושוב, להפעיל את הראש. עקב המאמץ הזה שדה הראייה נפתח כמו נוף שנפרש לפניך פתאום בקצה משעול הררי ארוך"

תקציר

רינטארו תלמיד תיכון שחיי עם סבו ,בעל חנות ספרים משומשים. הספרים הם כל עולמם של השניים. כשהסב הולך לעולמו נשאר רינטארו לבדו. אין לו משפחה מלבד דודה שגרה רחוק. מה יעשה עכשיו ? האם יהיה מסוגל לסגור את החנות ולעבור לגור עם הדודה?

ימים ספורים לאחר מות סבו, מופיע בחנות חתול מדבר ומבקש מרינטארו לעזור לו בהצלת ספרים נטושים ונטולי אהבה, רינטארו, לא בלי הרבה חשש, מצטרף למשימה. יחד עם בת כיתתו סאיה, יוצאים השלושה לשלוש משימות להצלת ספרים. למסע הרביעי יוצא רינטארו לבדו להציל את סאיה. במסעו האחרון הוא ילמד ויבין את המשמעות של מעשיו.... כל משימה כזאת תפגיש אותו עם אנשים שיחסם לספרים שונה, אחר ומוזר. או שאולי לא? תצטרכו לקרוא...

מה אהבתי

אני מאד אוהבת ספרות יפנית. היפנים ידועים כאוהבי חתולים ונותנים להם מקום של כבוד בספרים שלהם. גם בספר הזה החתול השנון ולפעמים מעצבן, תופס מקום מכובד.

עוד יותר אני אוהבת ספרים על ספרים(ע"ע צילה של הרוח והספרים הנוספים שיצאו בהמשך...). בשבילי ספרים הם הרבה יותר "ממילים מודפסות על נייר". הם מלמדים אותי, מחדשים לי ובעיקר כשהם טובים וגורמים לי לרצות לקרוא עוד ועוד. הספר הזה עושה בדיוק את זה. יש בו תובנות נפלאות על קריאה על ספרים ומה שביניהם....

הספר כתוב נפלא מתורגם וערוך מעולה. נראה לי לא פשוט לתרגם מיפנית...

מה אהבתי פחות

לא הצלחתי להגיע למסקנה האם זה פרוזה או שזה ספקולטיבי ואפילו במידה מסויימת פנטזיה. תאור של כמות הספרים בספר הראה לי כמה אין לי מספיק ספרים חחחח

מומלץ מאד ,למי שענה כן לשאלות בפתיח וגם למי שלא...

הייתי מצטטת חצי ספר אם היתה לי אפשרות...אז ציטוט אחד נוסף לסיום:

" ככה זה חתולים. אנחנו בעלי חיים שמטבעם פועלים בלי להתחשב בנוחות של בני אדם. "