וזרח השמש

מאה שנה לאחר שיצא לאור, הרומן "וזרח השמש" לא איבד לדעתי מכוחו. התיעוד המהימן של פריז בשנות העשרים והפייסטה ומלחמות הפרים בפמפלונה, האפיון החד של הדמויות, הדיאלוגים האמינים ושפתו התמציתית האופיינית של המינגוויי לוכדים את רוח התקופה, ומצליחים לסחוף אותי כל פעם מחדש - בעבר קראתי את הספר מספר פעמים בתרגומה הישן של ורה ישראלית, ועכשיו קראתי אותו בתרגומו של יואב כ"ץ.

בעיניי תרגומו של כ"ץ משפר את חוויית הקריאה, בעיקר משום שהמשלב הלשוני שבו בחר כ"ץ תואם יותר לסגנונו ושפתו של המינגוויי. התרגום של ורה ישראלית הוא אמנם מדויק על פי רוב מבחינת משמעות המילים, אבל המילים שבהן בחרה (ולדעתי הדבר אופייני גם לחלק מהמתרגמים האחרים מהדור הישן) אינן מקלות על הקורא המודרני, וגם אינן עולות בקנה אחד עם סגנון המקור. למשל, בקטע השיחה הבא:

"What possessed you to bring her?"

"I don't know, I just brought her."

"You're getting damned romantic."

המשפט הראשון תורגם על-ידי כ"ץ "מה נכנס בך, שהבאת אותה?", ואילו ורה ישראלית תרגמה זאת "איזה שד כפאך להביאה?". אף אחד לא מדבר כך עכשיו ואף אחד גם לא דיבר כך לפני מאה שנה, וניתן לראות בבירור בקטע טקסט זה את סגנונו הלא רשמי של המינגוויי, שביטוי כמו "שד כפאך" אינו הולם אותו.

דוגמה נוספת: בתרגום הישן נעשה שימוש במילה "ראיון" - "סיפר לי שהיה לו ראיון עם ברט בסן-סבסטיאן" (משפט שנאמר על רוברט כהן) - כאשר במקור נאמר He said he had a date with Brett at San Sebastian. כ"ץ לעומת זאת בחר בצדק לתרגם "הוא אמר שהוא קבע פגישה עם ברט בסן סבסטיאן".

אמנם במילון אבן-שושן, אחת המשמעויות של המילה "ראיון" היא "פגישה, התראות אדם עם מישהו". אך השימוש במילה ראיון במובן זה של פגישה למטרה רומנטית אינו מקובל, וצורם לקורא המודע לתשוקה שרוברט חש כלפי ברט, ופתאום, בהחלטה תרגומית, ניהל איתה מפגש לענייני עבודה.

נקודה נוספת - כ"ץ הוסיף הערות שוליים רבות יותר מאשר בתרגום הראשון - המספקות מידע נחוץ על אנשים ומאורעות מתחילת המאה העשרים המוזכרים בספר, שהקורא בן זמננו אינו מכיר אותם.

מסיבות אלה אני ממליץ על הספר גם למי שלא קרא אותו מעולם, וגם למי שקרא אותו בתרגום הישן.

נקודה אחרונה - אי אפשר להתעלם מהנימה האנטישמית בספר, ומהיחס השלילי לרוברט כהן, כולל אמירות כמו "היתה בו עקשנות יהודית" - וזה אפילו לא המשפט הבעייתי ביותר. לא נוח לקרוא משפטים כאלה, אבל יש להבין גם את ההקשר שבו הספר נכתב. האנטישמיות הייתה נפוצה מאוד בין שתי מלחמות העולם, ופעמים רבות אנשים אף לא טרחו להסתיר אותה, כך שגם מבחינה זו הספר "וזרח השמש" משקף היטב את התקופה ההיא באירופה הקלאסית - גם את הצדדים המכוערים בה.