ותכתבו: אהובתנו

היא אחת משבעת ילדי משפחה חרדית, בנים ובנות למיכל מנהלת אולפנה מצליחה ודורי עורך הדין.

ענבר כבדת המשקל חשה עצמה שונה מבנות כיתתה. בקושי בת מצווה וכל כך רצינית בהשוואה לפוחזות הללו.

'מרגישה את אלף הקילוגרמים שלה נמשכים אל האדמה'.

לכולם פרט לה שמות תנכ"יים מובהקים. את אבן יקרה, ענבר משרף עץ, אומרת אמא.

ולפני שבעים שנה סבתא וסבא רבא שיינא-חווה (שיינד'לה), חיה וגדליה. ועכשיו סבתא דבורה היא זקנת השבט.

והמשברים פוקדים את המשפחות אז וכיום. הפרת אמון, אהבה אסורה. אז כהיום אירועים אלימים – פרעות תרפ"ט ותקופת פיגועי שנות האלפיים. אחד מקרבנות הטרור הוא שמוליק, חברו של דורי שנפגע תוך נהיגה מקליע של מרצח.

ענבר אובססיבית לגבי עבר משפחתה הענפה ואיתור מצֵבה. שיטוטיה הממושכים בבתי העלמין הירושלמיים אינם מניבים תוצאות.

וסיפורי הדמויות אז והיום שזורים זה בזה, לטוב ולרע. הפרקים נפתחים בהווה וממשיכים בעבר (פונטים שונים). ענבר קרובה לסבתה דבורה שימיה ספורים ולאט מתקלפות השכבות, נחשפת האמת הקשה כשבתווך משתלבים קורותיהם של מיכל שלפי הסיפור העובר במשפחה נכנסה כפעוטה בת שנתיים ללוקר בתחנת הרכבת בשיקגו ונמצאה בנס. מיכל ודורי שלפני נישואיהם יצאו לנפוש באילת, נסחפו עמוק לים שטים על חסקה וניצלו בנס. אחיה ואחיותיה של ענבר, דורי המחפש מנוחה לנפשו בדירת חדר עלובה ששכר בירושלים.

וסיפורי דמויות המפתח מתקרבים בהדרגה ובמקביל לגילוי המפתיע שיטלטל את ענבר.

אמונה אלון חיברה ספר מורכב שתחילה לא תמיד קל לזכור מיהו מי. כתוב בסגנון יוצא דופן על אהבה, נטישה, משפחתיות וניכור.

שזור פה ושם באידיש (מאמע, טאטע ועוד משפטים קצרים).