תנין פיגוע‏

איך להגדיר את הספר המדהים הזה.

כולם קוראים לו 'תנין' כי שמו- איתן אינוך- מצלצל כמו 'היי תנינוך'.

חייו מתנהלים די בשגרה. מגורים בתל אביב, בת הזוג דוצ'י שהיתה אמורה להינשא לו ביום שנפלו המגדלים בניו יורק והחתונה בוטלה כי יום קודם, ב-10 לספטמבר 2001, החליטה אמא שלה להתפגר מהתקף לב (במקור).

לתנין עבודה לא שגרתית בחברת 'טיימס ארו'- חץ הזמן. ייעול וחיסכון הזמן בעולם בו הכל נמדד בשניות ולאנשים אין זמן וסבלנות. שירות מודיעין טלפוני במנהטן. 5.5 מיליון שיחות נכנסות ביום. שנייה פחות לשיחה, 5.5 מיליון שניות הם 63 ימי עבודה שניתן לחסוך ביום והתוכנה של החברה שווה 10,000 דולר ליום. תנין המספרים.

עד היום הגורלי שאחריו חייו לא יהיו לעולם אותו דבר. הוא עולה על קו קטן תשע, מונית שירות. אחד מהם נראה לחלק מהאחרים חשוד. הוא מתוודע במקרה לנוסע עם פאלם, גיורא גואטה הירושלמי. במעלית הוא לא שומע את ה'בום' של המיניבוס שהתפוצץ. מחבל מתאבד. את הפאלם הוא מוצא במקרה על עץ בלי מושג איך הצעצוע הזה ישנה הכל.

ומנגד, בילאל הקיצוני מהכפר מְרָיֶיר, המוח המתכנן. אחיו פהמי שהגורל היתל גם בו.

תנין ניצל במזל עיוור מעוד שני פיגועים קטלניים. הראשון, ירי קטלני בדרך לירושלים לשם נסע לחפש את חברתו של גיורא שמצא את שמה בצעצוע האלקטרוני. אור הזרקורים, ראיונות, חשיפה אדירה שלא ברצונו. תרבות הסלבריטי הנבובה חוגגת את הגיבור הלאומי החדש, תנין הפיגועים.

ובילאל מתכנן את 'האמא של הפיגועים'.

סיפורי שני צידי המתרס מובאים לסירוגין. שני צירים עיקריים עליהם נשענת העלילה. יהודים וערבים. בין תל אביב, ירושלים, גבעות השומרון. כפרים ערביים וזכרונות של פהמי מסבו. ישראל המדממת והאבלה על מתיה בשיא תקופת הפיגועים בתחילת המילניום. הבכי, השנאה, מעצרים. קריאות "צריך להרוג את הבני זונות, למחוק את שכם וג'נין" ומהצד השני- "להילחם בשם אללה נגד הכיבוש". טראומה אישית ומדינית, סוג של הלם קרב. רק מי שחווה פיגוע עם הריח, הדם והצרחות יבין.

לאט לאט מתאחדים שני הצירים במקריות מצמררת ובלתי נתפסת.

יש עוד פכים קטנים שחוברים בסיפור המרתק. חברו של תנין, בר, אשף הגימטרייה. תנין=פיגוע אמש. האחים תאמר ואמין. הרופא המבוגר, האחות סווטלנה. חברים מהשירות הצבאי הקשה ופעולות צה"ל בשטחים. האחיות לולו בצד אחד ו'דפדף' (דפנה) בשני. מסעו המפרך של פהמי שבוע על גב חמור.

והכל מתלכד בספר מטלטל שאינו נותן מנוח.