ביקורת ספר
מהספרים שצריך לקרוא לאט, לתת לו לחלחל ולהיספג. על המקריות בחיים, כאב ושמחה, גורלות הנחתכים באיבחה מול אלה הזוחלים לאיטם. מי שיש להם חשבון ארוך עם אלוהים או פיטרו אותו.
נאווה המספרת שאחרי המקרה ששינה וריסק את חייה בעודה צעירה למדי משליכה הכל מאחוריה. את עבודתה כמעצבת פנים מצליחה ודירתה ברחוב הפרחים. למרות שהפרוטה מצויה בכיסה עובדת כקופאית בסופר ומחליטה מכל המקומות לעבור לדיור מוגן שדייריו קרובים לסוף מסלול חייהם וסובלים מדמנציה, פרוסטטה, שינה טרופה ומיחושי זִקנה ולא מבינים מדוע אישה צעירה תעבור לגור עימם בנווה תכלת, התחנה שלפני הסופית. במיוחד ציפקה המתרעמת עליה. בובה'לה, מה יש לך לחפש כאן בין ענתיקות כמונו? מה הקטע?
מבקרת לעתים בנגרייה של אחיה חנן, שתקן ורציני וההפך הגמור מגיסתה יונינה, כדור מרץ מהלך, שהחליטה בצבא שיהיה שלה וילדיהם נוגה וגדי. מתוודעת שם לשלומי שחייו היו קשים, קרבן לשנות סבל לא כמוה, שעולמה התהפך עליה ברגע. מתקרבת לאולה הקופאית היפהפיה שגברים מביטים בה בערגה ונשים בקנאה ואיש אינו משער שהתגרשה מבריון מכה והחרא מצא פוסטמה חדשה, כלשונה, ובבת עינה הוא בנה יוחאי כבן חמש ששלומי בונה עבורו מכוניות צעצוע ונאווה לומדת לאהוב. הדיירות התאומות בילי וצילי (בלהה וצילה) בעלות תאוות חיים מתפרצת ושבט ילדיהן כולל את יואב הגיאולוג המבריק במשפחה ותמר שהוסיפה לשמה טוהר והחלה לרקוח שיקויי מרפא וחוקנים לכל דיכפין, לבושה תמיד לבן מצוואר עד סנדל (במקור). זוהר זיו בת השמונים, אמנית מוחצנת ובוהמיינית בגלבייה וצמידים מקרקשים, כולם תמהים על שׁמָה כשבנות דורה היו ציפורות, לאות ושרות. מיוסרת בשל בן בכור מנוכר ושונא, בן ובת תאומים- הוד והדר- בגילה של נאווה הלוקים בשכלם.
בנווה תכלת היא נאווה'לה, מיידלע ובובה'לה. עמוק בנפשה היא פגועה שוויתרה על החיים ואהבה ומוצאת נחמה במקיפים אותה ועם הזמן מתחוללות דרמות בחייה, הגורל שוב מהתל והיא נקלעת לרכבת הרים מטורפת וזיגזג של מקריות וגורל. לומדת שבחיים, עם הצער והמכאוב, יש גם שמחה ותקווה.
שפה עשירה ומיוחדת, מטאפורות וסלנג. יונינה על המשפחות הבאות לבקר את הקשישים כדי לעשות לייק למצפון, הקונצרטים והתערוכות שלא מזיזים לנאווה ומבחינתה זה לתת סוכריה למי שמוטל על המדרכה פרוק איברים לאחר שנפל ממרפסת. קח חמוד, תמתיק לך את הקיום. עברית מתובלת באנגלית ואידיש. וולקאם טו דה קלאב ו'נו מאטר וואט' בצד גורנישט מיט גורנישט, אלטע שמאטע ופּיצ'יבקעס.
הדמויות וגורלן נעים בחייה של נאווה כמו גם גורלה, לטוב ולרע.
והמצרכים נעים על מסוע הקופה בסופרמרקט והברקוד מוצמד לסקנר המצפצף. יש כרטיס מועדון? משהו מהמבצעים?
חודר לנשמה. מטלטל ומנער ולא מרפה.
ביקורות נוספות של ראובן
קו אורך דם או אדום של ערב במערב
את הילד (שמו בספר) הזה ממש לא כדאי להרגיז. נער בן ארבע עשרה מטנסי הבורח מביתו והופך לאדם אחר, קשוח ...
"בחולצה אדומה וסנדלים, ילדה קטנה יחידה ותמה..." היא גבוהה לגילה, מקדימה את בני כיתתה בהתפתחות פיזית ...
נמר מעופף
שוגר דדי או סליפינג ביוטי? זו הדילמה של מיקי בבחירת הלק המתאים כשאנה המניקוריסטית מטפלת בציפורניה ומ...