כמעט פיקסאבל

כמעט פיקסאבל/ הילה דולב

הוצאת קינמון, 370 עמודים

בקצרצרה על הספר:

קייסי האמלטון חיה בבועת מושלמות אבל כול בועה חייבת להתנפץ מתישהו וזה יקרה כשהשדים יבואו, חברה שלה נעלמת, בחור מיסתורי מגיע ומספר לה על "המחנה" מקום שבו מתאמנים לנצח את השדים ומשתף אותה על סודות ושקרים

מתי הבחירה באמת שלנו? מתי אנחנו הולכים כעיוורים? איזה סוד הוא יותר מידי? ומה אנחנו יודעים?

אהבתי:

נתחיל עם הכריכה שאין ספק שהיא מהממת! נמשיך עם העימות של הדמיות עם מציאות/כאב ועוד שלמרות קוצרו של הספר מראות התפתחות וגדילה

והרעיון השונה של מקור השדים והאפיון שלהם.

פחות:

אני מבינה שקייסי הגיבורה שלנו גדלה בסביבה מוגנת באופן קיצוני אבל דברים מסויימים שהיא לא מבינה/מכירה קצת קיצוניים בעיני ופוגעים באמינות בשבילי

בנוסף איכשהו לאורך כל הסיפור לא הצלחתי להשאב לעלילה ולבצע הפרדה מלאה הרגשתי את ה"מסר" באופן מוחלט

דירוג הורי: 16+

טריגרים: אובדן, כאב פיזי, מוות

הגרעין של הרעיון מקסים, ומניחה שיהיה יותר אטרקטיבי לקורא.ת יותר צעיר, ספציפית הרגשתי שזה ספר ראשון אבל מכאן אפשר רק לעלות וזאת נקודת פתיחה טובה למדי.