הנובלה הראשונה "מתנה וצלקת" מספרת את סיפורה של מיכאלה, אישה בשלהי שנות הארבעים שלה, גרושה מגדי, מי שהיה אהבת נעוריה עד שהשניים לא הצליחו להביא לעולם ילדים והוא בגד בה.

מיכאלה מחליטה לעשות מעשה אלטרואיסטי ולתרום כליה. בקשתה היחידה היא שהתרומה תגיע לילד, וכך אכן קורה. הכליה שלה מגיעה לנער צעיר בשם עמית. מיכאלה מתקשה להמשיך בחייה - בעבודה, עם המשפחה ואף בקשר זוגי ובמקביל מפתחת עניין משונה ולא בריא בנער שקבל את הכליה שלה.

הנובלה השניה עוסקת ברענן, עורך דין שנמצא בזוגיות רעילה ומתנדב בהוספיס מאז שאיבד את אביו. הוא מסייע לקשישה בשם איריס בימיה האחרונים ולוקח אותה לביקור באחת מתחנות חייה כדי לסגור מעגל אחרון לפני שהיא עוזבת את העולם.

הזמן עם איריס, השאלות והתובנות שעולות גורמות לו לתהות לגבי הבחירות שעשה (ואלה שנמנע מלעשות) בחייו.

📖 מה חשבתי על הספר?

+ כריכה מצטיינת: בעולם בו מרבית הכריכות כוללות גב של אישה, מאוד מרענן לראות כריכה מקורית שמייצגת בצורה מדויקת את הנובלה הראשונה. תקראו ותבינו :)

+ כתיבה קלילה: זה נשמע קצת משונה להתייחס לספר העוסק בפרידה, הקרבה, מוות ובדידות כ"כתיבה קלילה", אבל הכתיבה קולחת, הפרקים קצרים, התיאורים מדויקים וקשה שלא לבלוע את הספר באחר צהריים אחד.

+ תמה מעוררת מחשבה: המכנה המשותף בין הנובלות הוא דמויות שמעניקות כדי למלא חלל. איריס שלא הצליחה לברוא חיים, מעניקה חיים חדשים לעמית (אותו היא מכנה "עמיתי") ולוקחת סוג של בעלות על חייו החדשים, בעוד רענן מתעקש להעניק ולתמוך בקשישי ההוסיפס למרות סלידתה של זוגתו מכך.

📖 לסיכום...

כתיבה קולחת שאפשר לבלוע ביום ואפילו לסיים עם תובנות וחומר מחשבה. נהנתי משתי הנובלות, והייתי שמח אם הראשונה הייתה הופכת לספר מלא. מומלץ החום.