"זאת קללה שרודפת אחריך, הפחד להיות לא בסדר... האשמה היא הסוכר שמתפיח את השמרים של הבסדר. אשמה בסיסית, חותכת. עם כולם צריכים להיות בסדר. עם ההורים, עם החמות, עם האחים, עם ההורים עם הילדים. והכל, הכל צריך להיות בסדר."

קראתי הרבה ספרים שעוסקים בנשים וגברים שמגיעים לשלב בחייהם בו הם תוהים, מתלבטים, חוזרים לצמתים ולהחלטות שקבלו ומתמלאים בחרטה - אבל "טריקה שקטה" הוא חד משמעית היצירתי שבהם.

📖 במה עוסק הספר?

נעמי נשואה ליואב, רופא מצליח. היא אמא לאינדי ורומי, נערה שהפכה לסוחרת סליים ממולחת ומצליחה ונער שהיא קפטן בליגת כדורגל. היא עצמה מנהלת בלוג שהפך לטור אנונימי מצליח וכתבת תוכן. למראית עין, חיים מושלמים.

כשנעמי מקבלת הודעת פינוי כי הדירה המושכרת שלהם עומדת להימכר, היא נכנסת לסחרור שיחזיר אותה לתחנה בחייה אותה היא מנסה לשכוח. התחנה בה שמה לא היה נעמי, אלא "גיטאמה". מדובר בשנים שלאחר שובה מהודו בהן היא הקימה במו ידיה קהילה שהפכה לקומונה משגשגת של אנשים חופשיים שבוחרים לחיות אחרת.

לאחר שהמשפחה לא מצליחה למצוא דירה בזמן שהוקצה להם, נעמי-גיטאמה נאלצת לחזור אל הקהילה שהיא נטשה (או שהייתה זו הקהילה שנטשה אותה?) ולהתמודד עם ההשלכות של ההחלטות שקבלה לפני שנים, עם תעתועי זיכרון סלקטיבי ודינמיקות רעילות ששינו את מסלול חייה מקצה לקצה.

📖 מה חשבתי על הספר?

+ קפיצה בין זמנים : הספר מציג את ההווה בו נעמי מתמודדת עם קושי במציאת דירה, הורים מזדקנים, ילדים שבגרו ומתנערים ממנה, אבל גם את העבר בו גיטאמה מקימה קומונה, נבגדת בצורה בלתי נסלחת ומגיבה בדרך שאין ממנה חזרה. המשחק המדויק בין הזמנים מאפשר לנו להכיר את הדמות לעומק ובצורה מעניינת ומספקת.

+ האם אפשר לחזור הביתה? שאלה שמקבלת מענה פילוסופי ופיזי כאשר נעמי שבה ופוגשת את האנשים שקוותה לא לראות עוד. מסע שמסתכם בשורה מהספר "מהחיים אי אפשר לברוח, הם רודפים אחריך לכל מקום."

+ דמויות משנה מעולות : הספר מלא בדמויות משנה מצוינות. החל מאינדי הנערה שסוחרת בסליים, מנהלת משא ומתן כמו מנכ"ל וסולדת מחוסר הנכונות של אמה להוריד שיערות, האחות דבורקי שחזרה בתשובה אבל לא מסוגלת למצוא שקט ונחמה בבעלה ובחיים שבחרה לעצמה, סבתא דינה המתפוררת בהדרגה ומזכירה לכולנו כמה לא קל או כדאי להזדקן וכלל דמויות הקומונה המיוחדות שאפשר רק עליהן לכתוב סקירה מלאה.

+ יצירתיות : הרעיון שעומד מאחורי הספר כל כך שונה, ייחודי ומסקרן. אני קצת קצת קצת מקנא במיה על שחשבה עליו מלכתחילה.

📖 לסיכום...

שאלתי את מיה על מקור ההשראה לספרה, ולדבריה "הוא התחיל מחלום על יוסף המקראי והמשיך בצורת מסע נשי כילדה להורים, אמא למתבגרים, חברת כמה קהילות ותושבת פרדס חנה. בספר יצאתי לטיול עם השאלה האם אפשר, ולמה בכלל, לסלוח."

יומן מסע שנון ויוצא דופן, חכם ומעורר מחשבה על אישה שמבינה שמבלי לפתור את חידת עברה, היא לא תוכל למצוא שקט בהווה.

מומלץ בחום.