אדל 7- על סתומים אין רחמים

למי שרוצה להיזכר בנשכחות, אדל היא ילדה קטנה ומופרעת שחיה לה עם הוריה בעיר לא ידועה. יש לה חבר דמיוני בשם מגנוס, חתול בשם אז'קס, ילד בשם פרנסואה שמאוהב בה, וחבורת ילדות שהיא מאוד לא סובלת.

בספר השביעי בסדרה המקסימה הזו, הוריה של אדל מחליטים לבשר לה בשורה חשובה – וזו לא הבשורה החשובה שאתם חושבים שזו תהיה. הו, לא. הם מחליטים שהם שולחים אותה למחנה קיץ בשם נוטריות עליזות. מה יש לאדל להגיד על זה ואיך היא תשרוד שבועות בלי טלוויזיה, אז'קס, ופרנסואה?

בספר השביעי בסדרה, ההומור המושחז והמרושע של מר טאן לא מפסיק להפתיע והיו עמודים שפשוט התפוצצתי מצחוק. הספרים מכילים הומור מאוד מסוים, וייתכן שלא יתאימו לכל אחד, אבל ההומור הזה כל כך חסר לי בתקופה הזו וטוב שאדל חזרה לאמלל אנשים – גם אם זה ל96 עמודים.

וכמו תמיד, יש רמז קל לספר הבא בסדרה. נשאיר לכם לגלות את זה בעצמכם 😊