ביקורת ספר
אפתח ואגיד, אני די משוחד.
אם כי לא נראלי שאי אפשר לא ליפול בשבי קסם כתיבתה של אמונה אלון.
וידוי קטן, קניתי את הספר ישר שיצא וכשניסתי לקרוא לא הצלחתי. כאילו הפצע היה טרי מדי בכדי לשקף טראומה ע''י ספר שנכתב עתה.
אך עבר לו הזמן ושבתי לפתוחו. וזללתי אותו בשקיקה. הרגשות שעלו בי והתהליך שחשתי שעברתי היו כואבים וקשים כיאה למה שמסופר בספר. הנובלה הראשונה כבדה מנשוא ומופלאה כל כך. הנובלה השניה מעט קלילה יותר וגם היא נפלאה אך יותר זורמת.
אנוכי לאחר הקריאה השלישית, ולדעתי הספר אכן נופל קצת בנובלה השניה אך שוב, ספר נפלא ששווה קריאה.
ההשראה לעקידת יצחק ממבטה של שרה בנובלה הראשונה פשוט שומטת את הלסת. מעולם לא חשתי צער שכזה ע''י קריאה.
וההשראה לסיפורה של אחות ברוריה ורבי מאיר בנובלה השניה די נפלה בקלישאתיות אך עודנה יפה בדרכה.
ביקורות נוספות של מילים, האמנם?
הכלב היהודי
כאוהב הומור שחור לא יכולתי שלא להתאהב ברעיון היוצא דופן של קרביץ. סופר משכמו ומעלה וגאון, מילדות קרא...
הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם
לא אכביר במילים, יונס יונסן הוא אכן סופר מוצלח, אומנם לטעמי כתיבתו לא זורמת דיו ובכל ספריו זה ניכר, ...
אבדות
ספר מופלא. הוא אומנם ספר די כבד, אך כתיבתו הפילוסופית, פיוטית של שיינפלד, פשוט נפלאה. כאוהב שירה לא ...


