נטע לא מתה

נטע, גיבורת הסיפור "נטע לא מתה" שכתבה מיכל קרייטלר ויצא בהוצאת התחנה, היא באמת גיבורה.

נטע היא מהמאורגנות האלה, יש לה קריירה באקדמיה, בעל רואה חשבון, שני ילדים – חייל ומתבגרת, ודירה בתל אביב. היא מאוד מוערכת, מתוכננת, חרוצה ורואה ברכה בעמלה. את הטיסה חזרה מלונדון מכנס אקדמי, היא עושה במטוס בריטיש אירווייז לעמאן. אבל איפושהו בדרך, משהו משתבש, והמטוס מתרסק. ואז נטע מתעוררת, חבולה וחבושה, במקום שבו מדברים ערבית. היא לא מבינה את השפה, אבל מבינה שלהיות ישראלית, יכול להיות מסוכן במקום הזה.

עם ההחלמה שלה מהפציעות, וההתמודדות עם הזרות ועם הסתרת הזהות, עולים גם זיכרונות מהימים שלפני הטיסה חזרה, וכשיש הרבה זמן לחשוב, נתקעות שאלות שצריך לתת להן תשובה, על מערכות יחסים קרובות יותר ופחות, על סולם עדיפויות בחיים, ותהיות בנוגע לאנשים הכי קרובים.

מיכל קרייטלר יודעת להיכנס למערכות יחסים אינטימיות, קראתי את זה בספריה הקודמים, וזה קורה גם בספר הזה. אני יודעת מראיונות שמיכל ניסתה לייצר מרחב סטרילי לדמות, מקום שבו אין שום משקל למשפחה, לטייטלים התעסוקתיים, למקום המגורים וכו' כדי לאפשר לגיבורה לפעול רק מתוך מי שהיא. ובזה היא הצליחה, נטע יכולה לגייס רק את הכוחות והכישורים שלה כי אף אחד לא יודע מי היא ומאיפה היא.

יש בסיפור פרטים טכניים שפחות הסתדרו לי מבחינת אמינות הסיפור, לא אחשוף כדי לא לעשות ספויילר, אבל זה לא פוגם במהות של הסיפור. רק אומר שבסיומו תהיתי, שאיך זה בסיפור, כמו בחיים עצמם, בעצם, להרבה שאלות קשות וכואבות וטורדות שינה בלילות, יש תשובות מהירות ופשוטות, ורק צריך לשאול...

ממליצה לכם לקרוא את נטע, ושלא תתרסקו בטיסה.