ביקורת ספר
בספר הזה אין אלימות. כן יש קצת אזכורים מיניים קלים למיטב זכרוני.
לפני הכול, 'מוקסי' הוא בדיוק כל מה שלמדתי בקורס מין, מיניות ומגדר. אני סטודנט (לשעבר, חייב לציין.) שהכין עבודה על המושג גבריות. בגדול, גבריות זה מהמילה לוחם. גבריות זה כשגברים מתנשאים מעלייך בכל מיני תחומים – מעבודה ועד ענייני חדר המיטה. אבל זה הרבה יותר מזה. לא אשטח כאן את כל עשרת העמודים שכתבתי בעבודה ההיא שגם קיבלתי עליה מאה. מה שחשוב ורלוונטי לנו לנושא הוא המושג פמיניזם. ובזה בדיוק עוסק הספר הזה.
כשאמרתי שיש אזכורים מיניים קלים – התכוונתי לזה שזה גם חלק מהעלילה. כשכתוב על החולצה של אחד מהבנים שמשחק בקבוצת הפוטבול משפט גועלי שרומז לרדת לכיוון מה שמתחת למכנסיים שלו ומנהל בית הספר לא ממש עוצר מבעדו אלא עושה ההיפך – הוא והסגן שלו מתחילים להוציא תלמידות בתואנות שווא שהן לובשות בגדים לא צנועים. לא הוגן, נכון?
ויויאן קרטר היא בת שבע עשרה טיפוסית שמתגוררת בעיירה שכוחת אל. אמה היא אחות בבית החולים המקומי, ואין בעיירה הזו יותר מדי מה לעשות. יש לה חברה בשם קלאודיה, והיא בת יחידה מרומן של אמה עם אביה המת. יש לה סבא וסבתא. והיא לומדת בבית ספר תיכון שבעיקרון ממליצים לתלמידות להכין להן כריך – גישה מיושנת ומגעילה לפיה מקום הנשים במטבח. כאמור, התלמידות מוצאות מן הכיתות באופן אקראי ושרירותי בגלל לבוש לא הולם, כביכול. וזה בדיוק מה שמעורר בויויאן כוח נשי רדום. מה מעורר בה את הרצון לפרסם את הפנזין "מוקסי"? מי הוא התלמיד החדש שמגיע לכיתה? מה תהיה התגובה של קלאודיה? מי היא לוסי, התלמידה החדשה שמגיעה לכיתה ומה תרומתה לעלילה? ויותר מהכול – האם התלמידות של התיכון יתעוררו? את כל השאלות האלה נשאיר לכם.ן לקרוא.
מה שאני רוצה להתייחס אליו בביקורת הם שני דברים – העובדה שהספר הוא לנוער בוגר מאוד עוזר. נערות ונערים יתחברו אליו (אולי הנערות יותר, אבל יש לנערים הרבה מה ללמוד). הספר מאוד אמין דרך נקודת המבט של סת', התלמיד החדש שמגיע לתיכון. אני רוצה להגיד שהוא היה קצת פוץ בתחת, אבל בסופו של דבר הצלחתי להבין מאיפה זה בא. כן, גם נושא הגבריות באה לי פה לנגד עיניי כשהסתכלתי על הספר הזה במבט אחר.
הדבר השני הוא שהספר הזה, למרות שהוא מדבר על משהו כל כך כבד, הסופרת הצליחה לכתוב את זה בצורה קלילה וקלה לעיכול. אומנם הנושאים של הספר הם מרד גיל הנעורים, יחסי אם־בת, פמיניזם, הסתגלות למצב חדש, מנהיגות וכדומה – בכל זה, האווירה קלילה ואפשר להתחבר באופן כזה או אחר. יש גם הגנבה ב"דלת אחורית" של כמה נושאים (להט"ב למשל) שלא תורמים שום דבר לעלילה עצמה אבל זה מוסיף אמינות לעלילה.
באשר לויויאן עצמה, התחברתי אליה מאוד כדמות ראשית. פה ושם כמובן שההתנהגות שלה כדמות לא הייתה הגיונית, אבל אתם יודעים מה? לא תמיד חייבים להיות הגיוניים בספרים. מה שנהניתי ממנו היו האינטראקציה שלה עם סבתא וסבא שלה, עם החברות שלה, ובכללי – עם עצמה. כן.
לאורך הספר מופיעים הרבה אזכורים שהמתרגמת נותנת פירוש והסבר כללי כדי שנבין את המונחים והביטויים הקשורים בלהקות שהשפיעו על העלילה כולה מהעולם של ויויאן. זה מאוד מצא חן בעיניי.
לסיכום – הרבה זמן שלא כתבתי ביקורת, אבל אני חש בחובה שלי להפיץ הלאה את הספר הזה. הוא עושה משהו חשוב – הוא מדבר על נושאים חברתיים שרלוונטיים למאה הֹ־21. אני באמת ובתמים בלעתי את הספר הזה בשלושה ימים – זמן שיא של מישהו שלא קרא ספרים המון זמן.
נ.ב – לספר הזה קיים סרט בנטפליקס תחת אותו השם. למי שמעוניין, כמובן. חבל שכריכת הספר התחלף בכריכת הסרט....
ביקורות נוספות של ניר בן סימון
סוד הגן הנעלם (קומיקס)
טריגרים בנוהל: הפרעות חרדה, אובדן."סוד הגן הנעלם מרחוב 81" הוא עיבוד שנאמן מאוד למקור עם שינויים מוד...
לינקולן אקספרס
טריגרים: גזענות, אנטישמיות, התעללות (במוסד לעבריינים, לא מפורט), התאבדות."את התבונה שהאֵל לא ראה לנכ...
שסעת וכיפורים
טריגרים: תיאור הריגת בע"ח, אנטישמיות, אלימות גרפית.על מה הספר: שתי דמויות – אייזיק ורינת – מתנהלים ב...