הסוררות

לקח לי קצת זמן להתחבר אבל בסוף עפתי לגמרי...

עולם - הספר נע ונד בין המאה השבע עשרה למאה העשרים למאה העשרים ואחת, אותו מקום, אותו כפר... מעניין לראות את השינויים.

זרימה- זרם בנחת עד שני שליש ואז בריצה מטורפת מגיעים לסוף...

עלילה - מרתקת, אני מאוד מתחברת למכשפות ומאוד מאמינה בקיום של כישוף בעולם אז ממש נהנתי. היה הכל בספר - גם תעלומה גם רומנטיקה (נו טוב בערך) גם מתח גם וגם... אהבתי מאוד שהסופרת הפרידה בין היכולת לעזור ולרפא בצמחי מרפא ולבין היכולת לשנות מציאות, זה עשה לי סדר.

דמויות - שונות מאוד, לכל אחת הסיפור שלה הדרך שלה ללכת. אלתה מעבירה תחושה של מסתורין והיא לא מגלה לנו הכל עד שהיא כביכול כבר בוטחת בנו מספיק... ויולט קצת מעצבנת... תקועה באחוזה של אבא שלה, בעצם היא מסתתרת מהעולם או שהעולם מסתתר ממנה... וקייט עוברת את המסע שלה... היא חוברת אלינו הקוראים ומסתירה מידע מבן הזוג שלה... היה לי קשה לקרא אותה בהתחלה אבל עם הזמן ממש התחברתי.

כמעט כל הגברים בספר (חוץ מגראהם, אבא של קייט ואדם) הם נצלנים, שוביניסטים ואיומים באופן כללי... אמא של אלת'ה אמרה לה שגברים טובים רק לדבר אחד...

טריגרים - רצח קצת ברוטלי, אלימות, אונס.