ביקורת ספר
זהו סיפורה האמיתי של טארה וסטאובר, שנולדה למשפחה מורמונית קיצונית ומתבודדת, למרגלות הר נידח במדינת איידהו. טארה ואחיה גדלו רחוק מהציוויליזציה, ללא חינוך והשכלה בסיסית, וללא גישה לטיפול רפואי מציל חיים, והיו שבויים לחלוטין בגחמותיו של אב פרנואיד ואח אלים. כשטארה גדלה היא לומדת שיש גם חיים אחרים ולומדת לבחור בעצמה, בכל פעם עוד קצת.
זה לא סיפור רומנטי ודביק ואין בו סוף מושלם שבו כולם מאושרים וכולם סולחים לכולם. טארה גדלה במציאות אכזרית, המשפחה שלה אוהבת אותה אך לא מסוגלת להשתחרר מדפוסים עמוקים וארוכי שנים שמעצבים את עולמם. וגם הסוף כזה. כמו החיים האמיתיים. מתוק-מריר. כדי להרוויח את עצמך צריך לפעמים להפסיד דברים שחשובים לך מאוד.
אני אוהבת מאוד ספרים שמלמדים אותי על החיים האמיתיים במקום אחר בעולם, בחברה אחרת, במשפחה אחרת, גם אם הסיפור לעיתים כואב.
ולכן אני ממליצה מאוד על הספר הזה.