כמה התלהבתי אם כן, כשגיליתי שנילי אסיא, סופרת עמיתה מהוצאת שתים, כתבה שלושה ספרי בלש – וליתר דיוק בלשית – עם בלשית משטרתית בשם ליאורה דגני. קניתי את שלושתם לפני כמעט שנה, נילי ואני הפכנו לחברות, אפילו באתי לסדנה בלשית סופר מגניבה שהיא העבירה בבית אריאלה עם מעין רוגל. רק הספרים נותרו מיותמים על המדף, ביחד עם מיליארד הספרים האחרים שאני רוצה לקרוא.

אבל לפני כמה ימים קרה הנס, והתחלתי סוף סוף את הספר הראשון מהסדרה "תיק איה". וכשסיימתי אותו עברתי מיד לספר הבא בסדרה: "תיק אודסקי", וכשסיימתי אותו לא הייתי מסוגלת לחכות אפילו רגע לפני שעברתי לספר השלישי: "תיק כפול".

תקשיבו, אלה ספרים ממש טובים! הם זורמים מאד לקריאה, מרתקים ומותחים ומלאי פיתולים. הם מורכבים ועמוקים ובהחלט לא צפויים. הדמויות בהם עגולות ושבורות ומכל קצוות המפה. ועל כולם מאפילה דמותה של ליאורה דגני, הבלשית המשטרתית.

היא מבריקה ומתוסבכת, מכורה לקפה וסיגריות ומגפונים שחורים, היא מבולגנת בטירוף ומזניחה את עצמה לרמת מקרר ריק, אי אכילה ואי תדלוק. יש לה מערכת יחסים סבוכה עם הוריה והיא לא תיתן לשום דבר לעמוד בדרכה ובדרך אל דרגת הסנ"צ שהיא מייחלת לקבל. לאורך שלושת הספרים יש סיפור מסגרת שהולך ומתפתח בין ליאורה לבין גור, שותפה החתיך והחכם לצוות. סיפור המסגרת הזה היה מעניין לפחות כמו התעלומות, ולפרקים אפילו יותר – וזו מחמאה כמובן, כי התעלומות מרתקות.

אני לא יכולה לדבר יותר מדי על התעלומות עצמן, כי כל ניתוח שלהן הוא ספוילר. אבל יש מוטיבים חוזרים בשלושת הספרים, שעוסקים בפתרון, בקילוף השכבות סביב הנרצח/ת, בסיבות לרצח ובהשפעותיהם של הנרצחים על האנשים סביבם. עוד מוטיב חוזר מעניין בספרים הללו הוא זבל, פחים, זוהמה – וזה מוטיב הגיוני למדי, שמתאים לאווירה הכללית.

אהבתי מאד את ההתפתחות האישית של ליאורה לאורך שלושת הספרים, והעובדה שהיא לא נשארת אותה הדמות לאורכם, אלא משתנה, נפשית ופיזית. אני משתוקקת ממש-ממש לקרוא את המשך עלילותיה בספר הרביעי. מקווה שאת עובדת עליו ממש עכשיו נילי.

חשוב לציין שאת תיק איה המשובח ערכה הילה בלום Hila Blum ואת תיק אודסקי ותיק כפול ערכה אורנה לנדאו Orna Landau האהובה שערכה גם את הספר שלי.

סדרת החקירות של ליאורה דגני / הוצאת שתים:

תיק איה

תיק אודסקי

תיק כפול

מומלץ בחום!!!