מישהו אחר

מישהו אחר - גיום מוסו

הוצאת כנרת זמורה דביר

לגיום מוסו כתיבה מיוחדת ואני אוהבת לקרוא את ספריו. לפעמים הם לא מובנים, לפעמים מסובכים ולפעמים מפתיעים. כמו הספר הזה. הטוויסט בסוף הספר הפתיעי אותי אבל גם שבר את ליבי 🙂 כזו אני… לוקחת את הספרים ללב.

הספר נפתח בתקיפתה האכזרית של אוריאנה די פייטרו, יורשת של משפחה מפורסמת ממילאנו. היא נמצאת פצועה על היאכטה שלה ע"י שתי סטודנטיות. כעבור כמה ימים של תרדמת היא מתה, לא לפני שהספיקה לדבר מעט עם חוקרי המשטרה.

לחוקרי המשטרה אין קצה חוט. הם מחכים בסבלנות לאיזו שהיא התרחשות שתקדם את החקירה וכשזו מגיעה שום דבר לא מונע מהם להגיע לחקר האמת או לכתב אישום. העיקר שיסגר כבר התיק הזה. אך האמת היא מורכבת יותר. הרבה יותר. גיום מוסו מושך אותנו לכמה כיוונים שונים, מסובב אותנו במעגלים ומחזיר אותנו לנקודת ההתחלה.

"את נפש האדם אי אפשר להכניס לנוסחאות. זה חומר מורכב, מארג חמקמק עשוי שכבות שונות, סותרות, מבוך ארבע ממדי בלי דלת יציאה" עמ' 42

הסיפור מסופר באמצעות שלוש דמויות שונות. אדריאן, בן זוגה ואבי ילדיה של אוריאנה. ז'וסטין, חוקרת המשטרה האחראית על התיק הזה ואדל, אשת הסוד של אוריאנה. לכל דמות אופי שונה ומטען משלה המשפיע על מהלך הדברים והתפתחות העלילה.

העניין בעלילה ובדמויות נמשך לאורך כל הספר. הסוף כאמור, לא היה צפוי בעיניי - אבל היה מנומק היטב. העברתי כמה שעות מותחות בכיף.

קריאה נעימה!