המטענים שבלב

ראיתי שתיארו את הספר כרומן רומנטי או קומדיה רומנטית, אבל בעיני הוא מעבר לכך. אני רואה בו רומן ישראלי בנגיעות רומנטיקה: פרוזה ישראלית מתוקה המתובלת בסיפור אהבה שהזכיר לי את גל הקומדיות הרומנטיות הנפלאות של תחילת שנות האלפיים.

📖 במה עוסק הספר?

רומי אבדה את האמון שלה באחרים ואי אפשר באמת להאשים אותה. אמא שלה עזבה את המשפחה בינקותה ואביה מת בצעירותה. גם בני גילה אכזבו אותה פעם אחר פעם ולמדו אותה להציב חומות גבוהות במיוחד סביבה.

כיום רומי כבר אישה בוגרת שטסה לתאילנד לחודש עם מטרה שנחשפת בהמשך העלילה (וזה לא המנגו סטיקי רייס). בפוקט הרחוקה אלוהי הגורל מפגישים אותה עם המאכזב הראשי שלה, יונתן, מי שהיה החבר הכי טוב והפך לצלקת הכי עמוקה וכואבת.

מסתבר שגם יונתן נושא צלקות משלו: משפחה חונקת וממסללת, שירות צבאי קרבי שהשאיר אותו פצוע וחבול וכמובן מזכרון חמוץ-מתוק של רומי.

דווקא בתאילנד הרחוקה השניים ייאלצו להתמודד עם המטענים האישיים שלהם, כי רק אם אלה יתנקו - אולי יימצא מקום לנתיב חדש שיוביל אותם זה אל זו.

📖 מה חשבתי על הספר?

+ רפרנסים מהנים במיוחד: לאורך הספר פגשתי את יומני הערפד, מרקו וחמוריקו, מאסטר יודה, רפיקי ממלך האריות, מחולל הזמן מהארי פוטר ודיון על מי עדיף - "איך פגשתי את אמא" או "חברים". ברור שהתשובה היא "חברים" (ללובסטר שלום).

כיף, כיף, כיף.

+ מעבר בין זמנים: לאורך הספר אנחנו נזרקים אחורה בזמן לרגעי מפתח מהותיים במערכת היחסים של רומי ויונתן. החל מהפעם הראשונה שנפגשו כילדים וחלקו כריך ועד ללילה ששינה הכל. המעבריות טבעית ובונה בהדרגה את המתח עד לרגעי החשיפה.

+ ישראליות במיטבה: זה נשמע משונה להתייחס לספר שמתרחש בתאילנד כ"ישראליות במיטבה", אבל הספר מצליח לגעת במה שהופך אותנו לישראלים - צבא, מלחמה, הלם קרב, לימודים באוניברסיטה, טיול אחרי צבא (ורצוי בתאילנד) ועוד.

📖 לסיכום...

ספר שמצליח לאזן בין ישראליות במיטבה לאסקפיזם מתוק. רומן רומנטי נקי מסמאט ועם אינספור רפרנסים מהנים במיוחד לשנות התשעים והאלפיים. מומלץ בחום.