מגרש פראי

"מגרש פראי" מאת ס"ל רוז הוא רומן ספורט רומנטי וסקסי, שהולך בדיוק לפי אחד הטרופים האהובים בז'אנר – משונאים לאוהבים. והוא עושה את זה בלי להתנצל: הדיאלוגים מושחזים, השפה נטולת צנזורה, הגיבור הוא אלפא שלא רואה אף אחד (ואחת) בעיניים, והכול בו – כולל הסקס – אינטנסיבי מאוד.

אז קודם כול אזהרה: למי שאוהבת את הרומנטיקה שלה עדינה ומתקתקה, זה כנראה לא הספר בשבילה.

מונרו עזבה את משפחתה השתלטנית ואת עיר נעוריה כדי לעמוד ברשות עצמה ולבנות חיים חדשים. במשך שנתיים היא מצליחה לעשות בדיוק את זה, עד שהעבודה שלה קורסת והיא מגלה שעצמאות היא דבר נפלא, אבל לא מספיק כדי לשלם שכר דירה.

בדיוק אז מגיעה הצעה שקשה לסרב לה: להתחזות לבת זוגו של ריגס, שחקן בייסבול מצטיין עם פתיל קצר במיוחד, שצריך לשכנע את בעלי הקבוצה שהוא מסוגל להתנהג כמו בן אדם ולא לתת להם סיבה לזרוק אותו. היא זקוקה לכסף, הוא זקוק לבת זוג שתעזור לו לשקם את התדמית שלו. יש רק בעיה קטנה – הם כבר נפגשו פעם אחת, והמפגש הזה הספיק לשניהם כדי לגבש דעה מאוד לא מחמיאה זה על זו.

מונרו נהדרת. היא דעתנית ועצמאית, ולא רק מול ריגס. היא מנהלת סושיאל מקצועית, יצירתית ומקורית, יש לה דעות משלה והיא בהחלט לא מתכוונת להקטין את עצמה מול האישיות הגדולה והקולנית שלצדה.

וריגס, מתחת לכל השכבות הקשוחות של הספורטאי המקצועי והגבר עם הפתיל הקצר, הוא בסך הכול בחור טוב. הוא חבר טוב, וכשהזוגיות המזויפת מתחילה להיות קצת פחות מזויפת, מתברר שהוא גם בן זוג נחמד.

הספר זורם וכיפי לקריאה. הוא רומן רומנטי, ומאוד ברור כבר בהתחלה פחות או יותר לאן הסיפור הזה יגיע; הכיף הוא בדרך לשם. ודווקא בתוך ספר שלא חוסך בתיאורי סקס קשוח, אהבתי את העובדה שהקשיחות אינה תוצר של אלימות, כוחנות או כפייה. להפך, יש כאן הסכמה הדדית ברורה ושני אנשים חזקים שרוצים בדיוק את אותו הדבר. מונרו אינה קורבן של העוצמה של ריגס, וריגס אינו צריך להחליש אותה כדי להיות הגבר החזק בסיפור.

אלה פשוט שני אנשים עוצמתיים, שאוהבים הכול בעוצמה. וטוב שמצאו זה את זו.

ממליצה לכם (אם אתם אוהבים ספרים כאלה) שתמצאו אותם גם. כי אני ממש נהניתי.