במקום עוגיית מדלן

במקום עוגיית מדלן - מילכה שמולביץ

הוצאת מקום לשירה

זה אינו ספר שירה קלאסי של שורות קצרות ובתים בודדים. יש כמובן גם את זה אך גם קטעים קצת יותר ארוכים, במקטע אחד. מתוך הקריאה בספר אנו נחשפים לחוויה המכוננת והמשפיעה בחייה של הכותבת, היא חווית ההגירה. המחברת היגרה כילדה מאלג'יר לצרפת וכאישה בוגרת מצרפת לישראל.

המעברים האלו לא היו קלים. כל מקום השאיר חותם. כל מקום זימן התמודדויות אחרות. כל מקום העלה זכרונות אחרים. חלקם פשוטים וחלקם מורכבים יותר.

נגע לליבי הזיכרון שלה כילדה שהגיעה לצרפת להתארח בבית דודתה. אמה שמה אותה שם וחזרה לאלג'יר למשך שלושה חודשים.

אין למחברת זכרונות ספציפיים מאלג'יר אלא יותר זכרונות של אוירה. שמש, חום וים באלג'יר לעומת קור, גשם ואפרוריות בצרפת. 

"בחצר בין הבניינים

טעמו של הדשא

לא חלחל לענפי הערבה.

עורן של הערבות נצבע אפור,

נשימות הרוח התערבבו בזרות,

ההווה הפחיד אותי כל יום."

מתוך השיר מפגש סינתטי עם השמים של פריז עמ' 16

המחברת מגיעה מעולם המחשבים ולא פעם הכתיבה הרגישה לי כמו שורות קוד קצרות שמאחוריהן עולם שלם. לצד חוויותיה בפריז המחברת משתפת אותנו גם בחוויות שלה בארץ, לאחר העליה שהיא כמהה לה מאוד. הנוף, האנשים, העבודה, האוכל, הים, ירושלים, אמא שלה, הגעגועים וקשיי השפה.

"ברעש העברית

לסירוגין, השמיעה מנתקת את התקע

לאפס את הנוירונים,

מחברת אותי עמוק לאדמה להזרים מילה אחת

בצרפתית, חצי מילה, אפילו מילת קריאה

ותישמע

לגימת מים."

מתוך השיר חיבור, עמ' 45

אני אוהבת ספרי שירה בהם הכתיבה ממוקדת בנושא אחד. כך חווית הקריאה יותר מזוככת, מדוייקת, עשירה.

הקריאה בספר לא מותירה ספק. חווית ההגירה השאירה חותם ולא הייתה קלה כלל. זה מורגש במילים, בסגנון הכתיבה והעיסוק בנושא כל פעם מזוית אחרת. 

"הרבה דברים אני רוצה לשכוח

וכל שבוע הסלולרי כותב לי

יש לך זיכרון חדש"

מתוך השיר טכנולוגיה עמ' 58

קריאה נעימה!