ביקורת ספר
ספרו האחרון של דרור משעני הוא רומן מתח שמתחיל במשולש יחסים בין אלי, המתרגם האלמן, ליה הצ׳לנית הרווקה ופליקס, הכלב הכנעני שלה.
כשאלי עושה טעות - אנושית מאוד - העלילה דוהרת קדימה כמו כדור שלג במורד ההימלאיה. ככל שהכדור מאיץ, הוא גדל והדרך חזרה הופכת לבלתי אפשרית. מערכת היחסים הופכת למורכבת יותר, המשולש מתרחב למצולע רחב יותר והמשקל של כל צלע ואלכסון בין הדמויות מתבהר.
זה סיפור על אנשים רגילים עם חולשות אנושיות רגילות, שאוהבים, מתגעגעים, מקנאים, טועים ומנסים לתקן באופן כמעט נואש את השגיאות שעשו. זה סיפור על איש בודד שרוצה הזדמנות נוספת אבל לא מאמין שהיא מגיעה לו, ואולי אפילו צודק.
הספר כתוב בגוף שני, שייצר לי חוויה רגשית לא שגרתית ותחושה מתמדת שהספר פונה אלי ישירות. הכתיבה, בשפה מדוברת, סוחפת והעלילה הדוקה ואמינה מאוד. לכל פרט יש משמעות, ואפילו קולר שמופיע במערכה הראשונה מתהדק סביב הצוואר בשלישית.
ספר (קצר ו)מצוין למי שרוצה ערב מהנה של קריאה, שהשאיר אותי אפילו עם הרהורי בוקר לגבי משמעותן של האמת והמציאות ותפקידן בחיינו.
ביקורות נוספות של נדב עלה
לנסוע באוטו מישראל לשיראז
אתחיל בסוף: הצורה שבה הילה כותבת סיפורים הזכירה לי (לפעמים) את האופן שבו מאיר אריאל כתב שירים.סיפורי...
יצורי מצפון
הספר, במילה אחת, הוא טוב.ובשתי מילים - טוב מאוד. אהבתי. אפילו ממש טוב מאוד. ממש אהבתי. שני סיפורים (...
מחול הקיפודים
״אמת יש רק אחת, והיא התאמה בין המציאות העובדתית לבין תפיסת המציאות של האדם.״ כך עונה ענת, הגיבורה הר...



