האנשים של הקוג’ון

בגדול אהבתי מאוד ומחכה לשני, עכשיו לפירוט

עולם - עולם מעניין מאוד, עם שבטים ומסורות שונים, תיאורי נוף מעולים שממש הצלחתי לדמיין אותם. בעלי חיים מגניבים ממש (מישהו משיג לי פאוג לאימוץ?) והייתי באייקון בהרצאה המרתקת של יעל שרר ורעות וייס על חיות פרהיסטוריות ומסתבר שחיות כאלה (או מאוד דומות להן) הילכו כאן פעם...

זרימה - בגדול הספר מאוד זרם והיה לי כייף לקרא אותו (חוץ מקטע אחד שאדבר עליו בסוף)

עלילה - בגדול הספר מכיל כמה טרופים מוכרים של עולם הפנטזיה, גיבורה ללא הורים, גיבורה הנבחרת להציל את העולם, מסע למציאת הפתרון, נבואה... אבל התוספת של העולם של בעלי החיים מוסיפה נופך משמעותי לעלילה.

דמויות - יש שתי דמויות ראשיות וכמה משנה, הראשיות עוברות תהליכים משמעותיים, המערכת יחסים ביניהם גם עולה על שרטון למעט זמן וזה ממש מוסיף לדעתי. בנוסף ישנה דמות משמעותית שמצד אחד היא מתוארת כמדהימה וטובה ומצד שני מבצעת מעשים בעייתיים.

האיורים - בפתיחת השערים השונים ישנם איורים מקסימים הנוספים עוד רובד לסיפור.

.

עכשיו לבעייתיות בעיני - היה קטע די ארוך בספר (כמה עשרות עמודים) בו הרגשתי שהספר פתאום לא עבר עריכה, הדמות הראשית עברה ארוע טראומתי - כולל אונס- שמאוד השפיע עליה לכמה זמן ולפתע לא מוזכר עוד, גם הפצעים הפיזיים נעלמו לפתע. אין תיאור של נוף ומתייחסים אליו כאילו אנחנו אמורים להבין במה מדובר, נאמר 'שוב' על משהו מבלי שהיה אותו בפעם הראשונה. הדמויות הראשיות עוברות מסע מפרך (מבחינת מזג האוויר) ממנו כמעט ולא יוצאים בחיים ולפתע מופיעה מולם דמות שיצאה למסע אחריהם ללא אמצעים מתאימים. אותה דמות מופיעה ונעלמת שוב ושוב עד הסוף. בקיצור היה לי ממש קשה עם הקטע הזה אבל לשמחתי הוא הסתיים זמן מה לפני סוף הספר וסוף הספר היה בסדר גמור.

היתה חסרה לי מפה...

טריגרים - רצח של הורים, אונס.