חוזת המעגל

תקציר

בעולם בו המערב הפך לסוג של דיקטטורה והמזרח מהווה מקום מפלט, חוברים עיתונאי גולה, ג'יי, ואישה המסוגלת לזהות נשמות באנשים ולראות את הגלגולים שלהם, סטיה, לחיפוש אחר התגלמות גלגולו האחרון של איש מואר העשוי להיות המנהיג הרוחני, הבודהא, הבא. כיוון שהם לא היחידים המחפשים אחריו הרומן הופך לסוג של מרדף בין אלה הרוצים במותו של הגלגול ובין אלה המבקשים להצילו, כל צד מאמין שמטרתו תיטיב עם האנושות.

מה חשבתי על הספר

הסקירה הזו מאוד אישית אז אני אאמל"ק למי שאין סבלנות להגיגים:

זה ספר פנטזיה שמתקיים בעולם שלנו, בעתיד הלא מאוד רחוק, ומעביר את דמויותיו וקוראיו מסע בנבכי האהבה והפחד. זה ספר שמדבר על האוטומט שלנו להתנתק ולהימנע כדי לא לחוות שוב אובדן, פגיעה וכאב אבל מגיע, בדרך איטית ומופלאה, להתגלות והארה ולהבנה שדווקא האהבה היא זו שיכולה לעזור לנו להתגבר על הפחד.

ועכשיו ביתר אריכות:

החלק הראשון של הספר, אולי כדרכם של חלקים ראשונים, היה מאוד איטי והעולם בו מתרחש הסיפור, לא היה ברור לי כל כך. סיפורי החיים של הדמויות הראשיות מתגלים מאוד לאט ובפלשבקים, שחלקם הם אלה שחוזת הגלגולים רואה. שני הגיבורים, ג'יי וסטיה, מגיעים מהמערב להודו, כל אחד מסיבותיו הוא, ומנהלים חיים רוחניים, פשוטים מאוד, המלאים במדיטציות וקשר בלתי אמצעי לטבע כדי להרגיע את עברם הכואב ולהגיע להארה הנכספת.

בחלק השני דברים נהיים ברורים יותר, מהודקים יותר והעלילה זזה בקצב קצת יותר מהיר, אבל עדיין איטי. אני מודה שציפיתי מרומן שהוא קצת רומן מתח, שיהיה יותר קצבי אבל אני מבינה לאחר סיום הקריאה כמה מתאים הקצב הזה לאופי הסיפור ולמקום ההתרחשות. כל העלילה מתרחשת בהודו, עם פלשבקים לחיים במערב, בעיקר לגבי סיפורי הדמויות ופחות לגבי המהפך המשטרי והחברתי. זה עולם עם טכנולוגיה המאפשרת חיבור למאגרי מידע, על כל המשתמע מכך ועם הטכנולוגיה המתאימה, והבחירה להתנתק ולנהל חיים פשוטים נעשתה בידי הדמויות בגלל עברן. לתחושתי, המציאות בספר מאוד קרובה לימינו והבחירה להפוך בין מזרח למערב לא היתה לי ברורה עלילתית, עד לחלק השני של הספר בו נפרשת תכניתו של ג'יי להצלת הגלגול.

כיוון שאני מתעסקת עם ענייני קסם וכישוף, או כמו שאני אוהבת לקרוא להם – תודעה, התייחסתי לספר הזה כמעט כמו אל ספרות מקצועית. הרבה מהמתודולוגיות של ההתחברות למימדים אחרים מוכרות לי, כולל טכניקות של שחזור גלגולים לעצמי ולאחרים, לכן מאוד אהבתי את הרעיון שחוזת הגלגולים לא רק רואה גלגולים אלא גם יכולה למצוא את ההתגלמות של נשמה מסויימת בגלגולה החדש. כמו בהרבה ספרי פנטזיה או מדע בדיוני זה לוקח יכולת או טכנולוגיה קיימת קדימה ונותן הצצה אל העתיד, אל מה שאפשרי. מתוך כך, היכולת הזו לעזור למשפחות המתאבלות על יקיריהן למצוא מזור לכאב ולגעגוע ולהשלים עם האובדן היא בהחלט הגיונית ומתבקשת, גם במציאות שלנו.

נושא נוסף בו הספר נוגע, הוא כמובן החשדנות והפחד בהם היכולת הזו מתקבלת על ידי הסביבה הרגילה וכך המקומות המאפשרים פיתוח היכולת הזו ולימודה הופכים למקומות מקלט לא רק מהחברה אלא מהחיים עצמם, מה שנותן משמעות נוספת לבית הספר לשיטה הזו ולקהילות המדיטטיביות השונות המוזכרות בספר.

אני מגיעה ממחוזות המדיטציה הטרנסנדנטלית ולא מכיוון הוויפאסאנה וגם מעולם לא הייתי בהודו אז קשה לי להתייחס לערך המוסף של תיאורי המקומות, אבל אני מניחה שמי שכן היה וכן מכיר את הודו ואת הויפאסאנה יפיק הנאה גדולה יותר מהספר.

וכמו שכתבתי בסיכום שבתחילת הסקירה – זה ספר על אהבה ופחד שמדבר על האפשרות לשאוב נחמה ולהפיג את כאב האובדן דווקא על ידי הדבר ממנו אנחנו נמנעים לפעמים – אהבה.