בין שני עולמות

"בין שני עולמות" מאת ליליאן סלמה נחום: דינפתי בעמוד 325.

הכתיבה קולחת וזורמת, והקריאה מהירה וקלה. דווקא משום כך התוכן מטריד כל כך. זה ספר שבנוי על טרופים קשים של אלימות כלפי נשים: לין, צעירה חרדית הבורחת משידוך אל שכונה אפלה בברונקס, נקלעת למערכת יחסים רעילה, פטרונית ואלימה עם לוקאס, עבריין מבוגר ממנה בהרבה.

האלימות לא פוסחת עליה. היא נחבטת, נפצעת ונקלעת למצבי סיכון אקוטיים, ובכל פעם חוזרת אל הפוגע. הספר לא מציע התפתחות ולא מסר מעצים. במקום להתייחס אל מערכת היחסים הזו כאל סכנה ממשית, שכל נורות האזהרה בה דולקות, הוא מגיש אותה כרומנטיקה.

אני מבינה את הקסם של גבר אלפא מחוספס וקשוח. הוא יכול להיות מסוכן לכל העולם, אך אף פעם לא כלפי אהובתו או נשים בכלל.

אלימות כלפי נשים היא קו אדום מהפעם הראשונה. מבחינתי, כשספר מרכך ואף מנרמל אותה, הוא שובר את האמון בין הקוראת לסופרת, ושולח לקוראות צעירות מסר מסוכן: שאפשר לסלוח, להמתין ולקוות לשינוי.

זו דיס-המלצה חד משמעית!