ביקורת ספר
הבינה המלאכותית כאן על מנת להישאר, על זה כבר אין דיון, נכון?
אבל מה עם המין האנושי?
(גם) לפי ההקדשה של הספר: ״לאדם״, זה הנושא שעליו בחר אופיר לכתוב את ״פוסטהיסטוריה״, אוסף של חמישה סיפורים שמוקמו בין דיאלוגים ישירים בין בני אדם לבין אתנה - זהו שמה של הבינה המלאכותית שתפקידה לשקם את האיזון האקולוגי של כדור הארץ ולהבטיח חיים בני קיימא לאדם, לצומח ולכל יצור חי (כפי שהיא מעידה על עצמה וזוכה לאישור מפעיליה האנושיים).
ולמי שמרגיש/ה רתיעה בשלב זה בגלל הנושא, אפשר לנשום שוב ברוגע, מאחר שמדובר, בקריצה קלה, במדע בדיוני למי שלא חובב/ת מדע בדיוני באופן מובהק.
אופיר ברא בספר פרויקט סדור של עשור, שמתחיל בשנת 2042 ומסתיים ב 30/11/2052 (עשרים ושש שנים מעכשיו, פחות או יותר). לפרויקט, כך אנחנו לומדים מהשיחות הראשונות עם אתנה, חמישה שלבים מוגדרים היטב, מסגרת ניהול אנושית וחוקי יסוד שלפיהם תפעל הבינה המלאכותית ושמטרתם להגדיר גבולות גזרה לשיקול דעתה כדי לשמור על בטיחות העולם (והמין האנושי בפרט, ולכן מושג ״האדם בלולאה״ - Human in the loop - הוא מרכזי, כולל ״כפתור אדום״ לעצירת הפרויקט).
בנוסף, אנחנו פוגשים דרך חמשת הסיפורים אוסף טכנולוגיות ומוצרים עתידניים (מאופיינים ומומשגים היטב) בכל תחומי החיים ובאופן כללי מגלים את העולם הגלובלי - העלילה מתרחשת גם בישראל אבל ממש לא רק בה - שצפוי לנו החל מעוד כחמש עשרה שנים, כפי שאופיר מדמיין אותו.
כל סיפור עומד בפני עצמו ומכיל מסע גיבור עצמאי, אבל גם מגלה לנו עוד נדבך התפתחותי של הפרויקט השלם ומעלה דילמות יסודיות לגבי בינה מלאכותית (שמגולמת לרוב על ידי שיחות עם רובוטים ידידותיים). כך נוצרת ההמשכיות ונוצר הרצף שמקשר בין הסיפורים והופך את הספר ליצירה שלמה.
בנוסף, בכל סיפור אנחנו פוגשים דמויות חדשות, מאופיינות היטב ומעניינות (רמז: לא כולן בהכרח אנושיות), שלהן סיפור חיים מלא ומניעים ברורים, כמו גם עלילה מובחנת. הסיפורים עוסקים באהבה, יחסי אדם-מכונה, תודעה אנושית, בדידות, תמותה ואלמוות, טוב ורע ועוד.
הכתיבה ברורה וקולחת והספר קריא ומובן מאוד גם לחסרי רקע בתחומי הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, וזו מעלתו הגדולה: חמשת הסיפורים מתרכזים בהיבטי החוויה האנושית ומעמיקים בה ואילו הטכנולוגיה מהווה רקע ותבלין בלבד.
עם זאת, וכאן לטעמי טמונה גם נקודת החולשה המרכזית של הספר, הוא מהווה אוסף של ניסויים מחשבתיים, שרובם הגדול, אם לא כולם, כבר נדונו בעבר וסופרו באופן דומה (למשל: חוקי הרובוטיקה ומוחות פוזיטרונים של אסימוב, יחסי אדם-מכונה שנבחנים לעומק בסרטים ובסדרות של ״ווסטוורלד״, ועוד ספרים / סרטים וסדרות רבים וטובים, חלקם בני עשרות שנים) ללא חידוש רעיוני מהותי. הספר עושה עבודה יפה של ריכוז כלל הנושאים תחת קורת גג אחת (בדומה לסדרה Devs, מבית FX on Hulu, שעוסקת בנושא רצון חופשי ודטרמיניזם באופן נרחב).
באותו אופן, הרחקת עלילת הספר לעתיד הרחוק (ולגבי טכנולוגיות מסוג זה חמש עשרה שנים הן נצח) אינה מקרקעת את הניסויים המחשבתיים וקושרת אותם בצורה קונקרטית למציאות בת זמננו, שחלקה כבר קרובה דיה למצב המתואר ומוכרת לקהל (כמו יכולות מציאות מדומה ומרובדת, רפואה ואיברים מלאכותיים, רובוטים ורכבים אוטונומיים, בינה מלאכותית כללית, מחשוב קוונטי, סיכוני בינה מלאכותית), ובכך לא ממצה את הפוטנציאל להזדהות שטמון בהם.
גם ״השטחת״ הבינה המלאכותית בספר לכדי טכנולוגיה כלל-עולמית מוסכמת (המכונה בספר ״אמנת טורס״) והתעלמות מהמלחמה הבין גושית שקיימת בתחום (בדגש על ארה״ב-סין) מהווה בעיני החמצה של פוטנציאל סיפורי דרמטי.
הספר מומלץ מאוד למי שרוצה להכיר את תחום הבינה המלאכותית ולהרהר בפוטנציאל העתידי שבה, כמו גם בסיכונים ובדילמות העיקריות של המין האנושי.
ביקורות נוספות של נדב עלה
לבד על מאדים
מהרגע שהתחלתי לקרוא אותו לא יכולתי להניח אותו.דיברתי עליו עם אשתי כל סוף השבוע עד שהיא בקשה ממני לסת...
מחול הקיפודים
״אמת יש רק אחת, והיא התאמה בין המציאות העובדתית לבין תפיסת המציאות של האדם.״ כך עונה ענת, הגיבורה הר...
ריח שנשאר מאחור
אפתח בגילוי נאות - אני מכיר את הסופר מימי שירותנו המשותף בצבא כטכנולוג מוכשר ומנהל מוכשר עוד יותר. א...



