ביקורת ספר
אני חייבת להסכים עם מה שכתוב על הכריכה, ש"הספר של מיס באנקל" שכתבה ד"א סטיבנסון ויצא לאור בהוצאת הכורסה, הוא ג'יין אוסטן המודרנית. אם כי מיס באנקל חיה באמצע המאה הקודמת, באזור כפרי בבריטניה, ולכן לא ממש מודרנית. ובכל זאת.
תמיד חשבתי שאם כותבים על דמויות שמכירים, הן יכולות לזהות את עצמן בסיפור ולכעוס מאוד או להיעלב מאוד. וזה מה שקורה למיס באנקל, שכדי להתפרנס היא כותבת ספר על הכפר שבו היא גרה, כמובן בלי להזכיר את שמו, וגם לדמויות היא ממציאה שמות אחרים, אם כי, כדי לזכור על מי שהיא כותבת, היא נותנת להם שמות שמזכירים את המשות המקוריים. ואכן הספר מתפרסם ומצליח במכירות, ואנשי הכפר מזהים בו את עצמם, ומבקשים להתנקם באותו ג'ון סמית המסתורי, מחבר הספר. ואז העלילה מסתבכת, כמובן.
מדובר בתקופת אמצע המאה הקודמת, שעוד נוכח מאוד מעמד הנשים שאינן יוצאות לעבודה, והמעמד החברתי של אלה עם הכסף הישן, שמתחזק להם את החיים והבית שקבלו בירושה, עם העוזרת והגנן. לא משהו שאנחנו מכירים ממדינת ישראל שרוב אזרחיה מהגרים. אבל כן ראינו סדרות וקראנו על התקופה הזאת, אז קל לדמיין.
הסיפור כתוב באופן חביב ביותר, אנגלי ביותר, וקצת ג'יין אוסטיני. ומזכיר את העלילות האלה, שבהן הגולם קם על יוצרו. ואז צריך לרסן את הגולם. התוצאה מעלה חיוכים, נקראת בשטף וחביבה למדי. אולי הגימיק שחוק אבל הביצוע מקסים. אני נהניתי.
ביקורות נוספות של תמר מהגולן
לשרונה, גיבורת הספר "מזל של מתחילים" שכתבה רעות וייס, ויצא בהוצאת "התחנה", יש חברה טובה, שביחד גדלו ...
להבת הברזל
זהו ספר שני בטרילוגיה, וככזה, ניגשתי אליו בציפייה ובחשש, כי הראשון (האגף הרביעי) היה טוב וסוחף ויצוק...
בית הדם והאדמה (עיר החרמש 1)
"עיר החרמש", כרך ראשון – בית הדם והאדמה, מאת שרה ג'יי מאס, (הוא השרה-ג'יי-מאס הראשון שלי.)זהו ספר פנ...



