מלון הזכוכית

תקציר מגב הספר:

אישה נופלת מסיפון אונייה בלב אוקיינוס, הונאה כלכלית חוצה יבשות, כתובת נאצה משונה על חזית מלון וכדור אקסטזי קטלני אחד שזורים יחדיו ביד אמן ברומן עמוק ומלא מסתורין זה, ובו מעשה נפשע אחד ואשמים רבים מספור.

וינסנט, צעירה יפה וחולמנית ממשפחה דלת אמצעים, נענית להצעה שאי אפשר לסרב לה, בלי לדעת שיופייה ישמש כיסוי לתרמית המאה. בעלה ג'ונתן הוא אחד האנשים העשירים במערב, אך סודותיו רודפים אותו לכל אשר יפנה. על וינסנט לפענח לבדה כיצד לשרוד בעולם של אחיזות עיניים וקשרי שתיקה, עולם שמילת אמת אחת יכולה למוטט בו הכול עד היסוד.

כאשר קראתי את התקציר חשבתי שזה ממש סגנון שאני מתחברת אליו. לצערי התבדיתי.

נתחיל מהחלק הטוב: קשה לומר שהספר משעמם, הוא די קלח וזרם.

לצערי זה הדבר הטוב היחיד שאני יכולה להגיד עליו.

הדמויות לא עניינו אותי, לא מצאתי את עצמי סקרנית לדעת מה קורה איתן, לא הצלחתי לאהוד או להזדהות עם אף אחת מהדמויות.

ישנן קפיצות בזמן ללא תכלית ברורה.

יש ניסיון לא ברור לתאר יקומים מקבילים, או מעבר בזמן לעתיד.

אני אוהבת ספרים המתארים יקומים מקבילים, אבל כאן זה היה תלוש ולא קשור.