מי שסוכתו נופלת

מי שסוכתו נופלת מאת צבי בן מאיר

הספר הזה פוגש אותי בכל כך הרבה מקומות ואני לא בטוחה שהסקירה הזאת היא המקום הנכון והמתאים לגעת בכולם. אתחיל בכך שהוא כתוב בכנות כל כך יפה והוא מקסים וכואב ולכו לקרוא.

מי שסוכתו נופלת מתחיל בגירושין של ביני ואסתר, זוג דתי לאומי, שני הגיבורים הכל כך אמיתיים ונוגעים ללב, כל אחד במסע שלו, ביחד ולחוד. הספר נע בין עבר להווה, בין הישיבה, לתיכון, לילדות של ביני, לבין ההווה שלו עם אסתר והחקירה המאוד עמוקה ששניהם עושים בנוגע לזוגיות שלהם.

מי שסוכתו נופלת הוא סיפור אהבה. הוא סיפור אהבה של ביני ואסתר שאוהבים אחד את השניה, "רק ש" ביני הוא הומוסקסואל בארון. מה זה ארון? תחשבו מטריושקה של ארונות שעל כל אחד מנעול ובריח שהחלידו עם השנים ולגעת בהם זה כמו לחתוך בבשר החי. אסתר ידעה שהוא כזה, "בעל נטיות הפוכות", (כי המילה הומו מופיעה רק הרבה יותר מאוחר) אבל שניהם לא הבינו עד הסוף את המשמעות של ה"אבחון" הזה, "המחלה". ביני עושה השוואה בתחילת הספר בין מחלת נפש של המתמודדים איתם עבד והתובנה כי אין להם רפואה אלא עבודת שיקום בכדי להגיע לחיים מתפקדים ככל האפשר לבין מצבו: נטיה הפוכה זו מחלה והוא צריך לחיות לצידה, לשים במגירה ולחיות. למעשה כל הדמויות שביני נחשף מולם, מלאים בכוונות טובות ובאמונה שלמה ליכולתו לגבור על היצר וגם הוא עצמו – משתוקק להירפא, להתחתן, להקים משפחה ואף עושה זאת.

רק שזה לא באמת עובד, כי הסופר בן מאיר, כשמו כן הוא, מאיר בזרקור את הצורך האנושי להיות לא רק נאהב, אלא נחשק.

"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. אך המשפחות האומללות - אומללות הן כל אחת על פי דרכה". חשבתי על המשפט הזה במהלך הקריאה. בן מאיר כותב בחכמה זוגיות שהיא טובה, שהיא יפה, שיש בה תקשורת טובה, אכפתיות, פינוק, אהבה הדדית. זוגיות שמי שמסתכל בה מבחוץ אומר: "וואט א ביוטיפול קאפל". זוגיות שכל מי שכבר קרא על זוגיות אחרת, קשרים אחרים, אפלים או קשים יותר – כל הזמן מצטער על כך שזה לא עובד להם, לביני ואסתר. וזה בדיוק המסר שבן מאיר מנסה להעביר. יש משהו שאי אפשר לשקר. יש משהו שאי אפשר לוותר עליו. הכול יכול להיות הכי מושלם שאפשר, אבל יש מרכיב הכרחי בזוגיות שבלעדיו הכול מתערער וכל אחד נותר אבוד ואומלל. ובאמת לא חסר משפחות אומללות ובמה שונה האומללות הזאת? ביני מסביר לאביו באחת השיחות לאחר הגילוי, לפני הפרידה, שזה כמו להתחתן עם החבר הכי טוב שלך. קח את החבר הכי טוב שלך ועכשיו תתחתן איתו, תקיים איתו יחסי אישות. אני חושבת שההסבר הזה היה הכי טוב ששמעתי עד כה. ועדיין מצטערים על הפרידה של השניים, כי קשה הפרידה באהבה. אבל לחשוב על ליל המקווה, על החרדה, על יחסי אישות (סליחה, סקס) כמשימה. לחשוב על אשתך כמשימה. כמה זה פוגע. ואולי יש הרבה משפחות אומללות שממשיכות להיות אומללות, אבל בגלל האהבה, דווקא בגללה, יש להפסיק את הכאב.

ביני לא רק יוצא מהארון בסופו של דבר, הוא גם נפרד מהדת. הספר אינו מסתפק רק בסיפור האהבה והזוגיות אלא קושר אותו יחד עם החיים הדתיים עצמם, החברה הדתית, תפיסות העולם והצורך להיות "ילד טוב". הוא מתאר את החברה בה הוא חי בצורה כל כך מדויקת ואמיתית, את החלקים שאהב והיו יפים והחלקים האבודים. את ההתעלות הנחשקת ואת הפעמים שלא צלחה, את החיפוש אחר קרבתו של אלוהים שלא צלח לו. אומר שבאופן אישי כאישה דתית היה לי חבל על הפרידה הזאת, אני רוצה להאמין (ולהתאמץ בזה) שיש מקום לקהילת הלהטב"ק בחברה הדתית ושאדם יכול להיות גם וגם. גם הומו וגם דתי וברוך ה' זה אפשרי. לא קל, לא פשוט ולא נפוץ אבל אפשרי. יחד עם החזון הזה מצאתי את עצמי מזדהה עם האחרות של ביני בחברה הדתית לאומית. מאז שחזרתי בתשובה (בגיל 13) ועד היום, לא מצאתי את עצמי בחברה הזאת או חלק מקהילה כמו אלו הגדלים בתבניות, ישיבות ואולפנות. תמיד הרגשתי עוף מוזר, בולט בשונות שלו והפנתי את הגב ואמרתי "אני לבד" הרבה לפני שהלחץ האטומי להתאים את עצמי לציפיות הבלתי פוסקות ובלתי מותאמות תמיד יכלו לשבור אותי. אני מכירה הרבה שזה לא התאים להם. ביני מספר על הדבר הזה, הצורך להיות טוב, לא להתלכלך באבק של גזל, לא לבזבז זמן לימוד תורה, לשאוף תמיד להתעלות רוחנית. להתחתן בזמן, להביא ילדים, לעשות הכול כפי שצריך לעשות. והוא מתאר כל כך הרבה אנשים בשוליים, כי ככה זה כשיש תבנית: לא כולם יכולים להכנס לשבלונה, חלק נמחצים בין החריצים, חלק זולגים החוצה. רק שאני מאמינה שאנחנו יכולים למצוא את הדרך האישית שלנו. אני מוצאת אלוהים כשאני צריכה אותו ואני כועסת עליו לפעמים וקשה לי איתו, אבל ברוך ה' הוא נוכח בחיי. וביני בוחר להיפרד כי הוא לא יכול לראות את עצמו חי את עצמו כפי שהוא בעולם שבו הוא גדל והתחנך.

הרבה מסרים נשארים בראש הרבה אחרי שהספר נגמר. הרבה חלומות ושאיפות לעולם טוב יותר, קבלה וחמלה. עולם שיכול לאפשר לכולם להיות הם. וגם על זוגיות – על מה חשוב – וכמה זה חשוב.