ביקורת ספר
מעשה חלם מאת יניב חג'בי
קודם כל עטיפת הספר המהממת תפסה את עיני ולא הפתיע אותי לגלות כי מדובר בעבודתה של טליה בר המוכשרת האחראית גם על העטיפה של "הכול אודות סופי". אחר כך שמו של המחבר: יניב חג'בי. בן העדה. שתי סיבות חיצוניות לחלוטין לרצות לקרוא ספר, אבל אז קראתי את התקציר האחורי:
"כל מעשיות חלם... הופכות במעשה חלם לסיפור אחד. הספר מתאר את עלילותיו של אחד מבני חלם, בן הנפח החלמאי המנסה לברוח לא רק מעיר הולדתו אלא מהגיונה הגרוטסקי.." בן הנפח מוצא בית בעיר Z (השם מסמל שמות מתחלפים לאורך ההיסטוריה) שם שולט ההגיון, לבסוף חוזר בראש צבא כדי להחריב את עיר הולדתו.
נשמע מעולה, נכון?
ובכן, מה עשה יניב חג'בי עם מעשיות חלם?
לתחושתי הוא רוקן את ההומור מסיפורי חלם בציורה של עיר גרוסטקית בלתי ניתנת להבנה שחוקיה שרירותיים והיא נעדרת רגישות. היחיד שקושר אותנו אליו בבדידתו ומאוויו לשייכות ואהבה הוא בן הנפח החלמאי השונה מבני עירו ובורח משם לאחר שמתבקש לגדר בתיל את כל תושבי העיר השוכבים על הקרקע כדי למדוד את המרחב הדרוש לבית הקברות.
זהו ספר עצוב ופילוספי על חיים ועל חברה ועל סבלנות לאחר. זהו ספר על האכזריות של האדישות ועל האכזריות של המתנגדים לאדישות. הקורא אולי יחייך מדי פעם בתזכורת לעוד אגדה ועוד אחת על אנשי חלם החופרים בורות כדי לספק מקום לחור המרוקן מבור או מנסים להזיז את ההר בכדי להרחיב את גבולות העיר, אבל התלישות המיוצגת על ידי בן הנפח משתלטת על האווירה כולה.
חג'בי, שזו הפעם הראשונה שאני נתקלת בו, כתב עוד ספר שאני מתכוונת לקרוא בשם: "המדריך התימני לכתיבת אגדות" הוצאת בבל, 2009 (ואני בכלל מתביישת שלא גיליתי אותו עד כה. ולו רק בגלל האובססיה שלי לקרוא כל יצירה מבני העדה) וככותב אגדות ופילוסוף הוא מצייר לנו את השוני בין שתי הערים ומלמד אותנו על המציאות שלנו כיום.
"אנשי Z טוענים שאוהבים הם את בני חלם, ולהציל אותם מעצמם הם רוצים. הם מדברים בשם אהבת האויב, שאת הגיונו הם מבקשים להעלים אל תוך הגיונם שלהם, בשם החרבות המתנשקות, בשם הקרבות שמלחימים זה בזה אויב ואוהב. את זרם המים אנחנו מבקשים לעצור כדי שנוכל להביט בו, ורק את עצמינו לראות."
זו אחת הפסקאות האהובות עלי. היא מראה את המסר העיקרי של מעשה חלם, אשר למרות שאינו מקדש או מצדיק את התנהלותם האדישה והפוגענית של אנשי חלם, עדיין מחנך את המחנכים, אנשי Z, ומבקש להעמיד בפניהם מראה. בנוסף, היא כתובה כל כך יפה, כמו כל הספר עצמו.
ביקורות נוספות של שרית גרדוול
ירח מלא
ירח מלא מאת אנטוניו מוניוס מולינהאז אחרי שילוב של מרמור והנאה מהתמימים של הרלן קובן כפי שליהגתי בסקי...
לא ראיתי את זה
לא ראיתי את זה/ תמר גן ליברמןהודיה ונדב, תאומים דתיים בני שבע עשרה יודעים כמעט בדיוק איך העתיד שלהם ...
חרשתא
חרשתא מאת יהודית קגןהרבה כתבו על חרשתא, כאן ובקבוצות אחרות והיה ברור לי שאקרא, כמו שהיה ברור לי שאם ...


