חזיר אוהב גמרא בבית כנסת, מה יש לא לאהוב? בעלילות חזר וגנב, (כיוון ש"עלילות" זה ברבים אפשר לקוות לסדרת המשך), הסופר מביא אותנו לשטעטל מהסוג של פעם, עם בתים מעץ, בית כנסת שהוא מרכז העיירה ודמויות ססגוניות והפעם זה לא סיפור על פוגרום או כנר שמנסה לחתן את הבנות שלו, אלא קריצה הומוריסטית על הקהילה היהודית ודמויותיה המאוד אנושיות, כולל החזיר.

אומר שהסקירות (שתיים) שקראתי לפני רכישת הספר יצרו אצלי ציפיה אחרת לגמרי מהספר: חזיר שאוהב גמרא! לומד בבית כנסת! משום מה חשבתי שאני הולכת ללמוד איתו דברי תורה בנקודת מבט אחרת, אבל אשמח להבהיר עבור הקוראים בקהילות כאן: אנחנו לא לומדים תורה. אנחנו לומדים על אנשים. ולמעשה, החזיר אמנם הדמות שפותחת את הסיפור ומניעה אותו, אבל הוא לא העיקר כלל.

אז על מה הספר הזה? זהו סיפור ילדים מקסים בסגנון הרפתקאות דוד אריה של ינץ לוי, שמספר לנו מעשייה על חזיר וגנב שמחליטים לפעול כנגד גבאי בית הכנסת הקשוח. כל אחת מהדמויות העיקריות הנ"ל עגולה ומעניינת ובעלת מניע משלה לפעולה. זהו סיפור אחד עם מספר לקחים שכתוב בצורה קולחת ומשעשעת מאוד. הרב ועננת הקמח כמו גם אשתו החכמה גונבים מדי פעם את ההצגה ומציירים מציאות בה הרב במטבח והרבנית אומרת דברי תורה ובעצם שופכים אור על המבט החתרני של הסופר שלמרות שהוא משאיר אצלה את ה"פולניות" בסגנון: אל תדרכו על הרצפה אחרי ששטפתי, היא זאת שעוזרת להגיע לפתרונות.

אומר שבניגוד לקודמי, אני לא חושבת שהוא יכול לספק מבוגרים, אבל הוא מושלם לחווית קריאה משפחתית. הקריאה בו גרמה לי להתגעגע לילדי כשהיו קטנים והיינו יושבים ביחד, קוראים וצוחקים. אני מכירה משפחה אחרת שהולכת לשמוח מאוד בעלילות חזר וגנב שברשותי וממליצה לכל מי שחפץ בכזו חוויה שיש בה שעשוע, הפתעה ולימוד על בני אנשים על הספר.