ביקורת ספר
על הספר
בשכונת סאניסייד שבקווינס ישנו בניין בעל שש קומות, שמתהדר בתואר הבניין הכי מוצלח בשכונה. מתחזקים אותו אב הבית ג'וזף המפטון שמתגורר שם עם משפחתו, ובנו ג'ייסון - בחור שעל פניו נראה רגיל אבל במבט קרוב יותר ניתן לחוש שמשהו בו מוזר ולא רגיל. גם ג'ייסון מתגורר בדירה משלו יחד עם בת זוגתו ליזי, והחלום הכי גדול של ג'ייסון הוא להיות הורה, מה שניכר בחיבה האובססיבית שלו לפעוטות שבסביבתו הקרובה וזו של ליזי.
הכל מתחיל להשתבש בערב לא רגיל, כשרוטינת הניקיון והצחצוח של ג'ייסון לא נראית ונשמעת - מה שמוביל לתהיה מצד השכנים והופך לתקרית טראומטית שמניעה רצף אירועים בהם מעורבים ההמפטונים, ליזי ומשפחתה, וגם זוג צעיר שעובר לבניין.
מה חשבתי במהלך הקריאה
תראו, יש לי לא מעט מה לומר על הספר אבל קודם אני רוצה לציין שמחווית הקריאה שלי לא מדובר במותחן פסיכולוגי כפי שהוא מוגדר בגב הכריכה, אלא יותר בכיוון הדרמה עם אלמנט פסיכולוגי משמעותי, שכן, לפעמים גם מותח.
אחרי שהבהרתי את הפרט החשוב אני גם אספר שהוא בכל זאת ממש טורד מנוחה, גם משהו שמצויין בגב הכריכה. וזה בזכות הכתיבה שאני כבר ארחיב עליה - אבל לאורך הספר ממש הוטרדתי, לפעמים בקטע טוב ולפעמים בקטע ממש לא טוב.
אז, אמרתי כתיבה. אני חושב שהספר ממש מצטיין בכל הנוגע לסגנון כתיבה והצורה שבה הוא ערוך, כל משפט מזוקק ומתומצת כדי להעביר את החוויה והתחושות מהסיפור. הספר מחולק לשלושה חלקים, אבל ההפרדה היא בעיקר לציין נקודות מפנה או כדי להציג את הזווית הנוספת שמתחברת לעלילה. גם הפרקים קצרים מאוד ולפעמים מסתיימים מזווית אחת רק כדי לעבור לזווית של דמות נוספת באותה סיטואציה, זה מעניק לנו כקוראים הזדמנות לחוות את האירועים לא רק מכיוון בודד, למרות שכקו מחשבתי על ההתרחשויות והמסר דווקא יש אחידות והטיה כלפי "צד" מסוים - ולא העלאת דיון לגבי הנושא.
העלילה - כמו שכבר הזכרתי, הספר יותר נוטה לז'אנר הדרמה מאשר למותחן פסיכולוגי, יש רצף אירועים שעובד יפה עלילתית, דבר רודף דבר ואנחנו נחשפים לאט לאט לדמויות דרך פלאשבקים קטנים שמתרחשים תוך כדי, אם זו השכנה מקומה 5 שלא מאוד חשובה לעלילה ועד לדמויות עם הרבה יותר מקום כמו אחותו של ג'ייסון.
אני חייב לציין שלא תמיד (ואפילו רוב הזמן) הפלאשבקים באמת רלוונטיים, כמובן כשמדובר על רגעים שיכולים להוסיף עומק לדמויות זה דבר אחד, אבל היו גם המון מקרים שממש לא הרגשתי שזה מקדם את הספר איכשהו מעבר ללצבוע את האווירה בצבעים קודרים יותר.
וכאן המקום לדבר על מה שפחות אהבתי בספר: כמה שהוא מטריד. יש קטעים שממש תהיתי בקול "למה?", ברור שזה עניין של טעם - ומצד שני היו חלקים שממש הבנתי למה התכוונה גולוד, אבל כל כך הרבה שלא.. ואני לא מדבר על דמויות מיוסרות עם דגש על קשיים בחיים (שגם מזה יש והרבה) אלא על קטעים מסוימים שממש העלו לי בחילה, אני מניח שיש אנשים שדווקא זה מה שהם מחפשים, אבל אישית אני מרגיש קצת מרומה, כי מותחן פסיכולוגי הוא לא ובפועל יש לנו סיפור שלפעמים מותח, אבל בשום אופן לא מותחן.
טריגרים ותכנים רגישים
מוות, בגידה, הטרדה (בכל כך הרבה צורות), סמים, התעללות (זוגיות ובילדים), הזנחה הורית, דיכאון, כמעט אונס, יחסי מין לא מפורטים ועוד.. - אני חייב לציין שכמעט ואין שום דבר מפורש, אבל משהו בכתיבה מאוד מבליט את התכנים שהזכרתי, למרות שהוא נוגע-לא נוגע (גם משהו שפחות התחברתי אליו).
לסיכום
אני לא חושב שיש הרבה מה להכביר במילים, מדובר בספר דרמה עם אלמנט פסיכולוגי שמתעסק בסוגיה מורכבת ומציג כמה מהתרחישים היותר מפחידים שתמיד נמצאים מעבר לקצה, אישית קצת פחות התחברתי אבל אני בהחלט מאמין שיש לו את החוזקות שלו ולא מעט אנשים מחפשים דווקא את הספרים בסגנון.
מומלץ לחובבי דרמות, ספרים שנכנסים מתחת לעור, וכתיבה מזוקקת וחודרת.
256 עמודים | אוגוסט 2025
תודה שקראתם:)
ביקורות נוספות של אברהם
על הספראיי ג'יי פיקרי חי באי הקטן אליס, בו הוא מנהל את חנות הספרים היחידה באי. מצבו לא מזהיר - ואיך ...
על הספרבראשית היו האחרים, ורק מאוחר יותר באו בני האדם. בני האדם שלאורך השנים למדו על האחרים, גם גילו...
הדרך לגיהנום (בית תשיעי 2)
אזהרת מסע: הסקירה היא על ספר המשך ויהיו בה ספויילרים על הספר הראשון.ממליץ לקרוא את הסקירה שלי על הספ...