הזוגיות המושלמת

על מה הספר: מיילו לא מבין שום דבר. לא איך הפורנו עובד, לא איך האנשים מתנהגים ולא איך העולם עובד. אבל בכל זאת, הוא אוטיסט בתפקוד גבוה והומו. מזלו משתפר (או מחמיר, תלוי איך מסתכלים על זה) כשהוא זוכה לשיחת טלפון מפתיעה מעורך דין – ובו מתבשר שסבתו האמיתית נפטרה ושהוא יורש בניין שלם שכולל בתוכו חנות ספרים ואת מכון הקעקועים שסמוך לו. אה, וגם את הדירה שבו מתגורר בעלי המכון – גידאון, אדם שכולו קעקועים, פירסינג, והפתעות. ובניגוד לכל הסטראוטיפים האפשריים, גידאון לא ערס מצוי, אלא אדם מתוק, מקועקע על הרצפה, ולמרבה ההפתעה – הוא מצליח להבין את מיילו למרות הכנות הגמורה שלו.

וכן, כמובן שהם מתאהבים. אחרי הכול, זו קומדיה רומנטית מתוקה. שמתחילה בשותפות לדירה והופכת לקצת יותר מזה.

וכשאני אומר קצת יותר מזה – אני מתכוון לזה שיש להם המון שיחות נפש והמון סיטואציות שבהן מיילו מתקשה להתמודד עם החברה וגידאון מצליח לעזור לו – ומפתיע את עצמו. וזה דבר לא קל בפני עצמו כי מיילו הוא אדם ששווה להילחם עליו. כי הוא אדם מאוד ייחודי.

וכשאני כותב תקציר מאוד ארוך לספר כזה – זה אומר שככל הנראה נפלתי שדוד לספר הזה. למרות שלא הסכמתי עם הכריכה המנוגדת. זה ספר MM – כלומר רומן בין שני גברים. וכריכה צריכה לשדר בדיוק מה שהסיפור משדר. גם אם אחרי הקריאה הבנתי למה דווקא ספרייה עם חתול וינשוף (ששניהם, אגב, לא נוכחים בעלילה.) אבל הכריכה הזו לא משרתת את הספר הזה בשום אופן.

מה כן משרת את הספר הזה? העובדה שהסופרת השקיעה פה בלכתוב מערכת יחסים חברית שהיא בעיניי משהו יפה מאוד לראות איך הם קודם כל מכירים, מתחברים ולאט לאט נופלים  במלכודת האהבה. גם עוזר מאוד שמיילו הוא אדם מאוד לא מצונזר וכשאיזכרתי את הפורנו בתחילת הסקירה, התכוונתי לזה. הפורנו משחק תפקיד מפתח כאן. ולא, הם לא מצלמים סרט פורנו. זה פשוט, איך שמיילו מבין את העולם ואיך שהעולם באמת עובד. וצריך לקרוא כדי להבין את זה.

הזוגיות המושלמת בהחלט עובדת כרומן שאפשר להאמין בו לשני הגיבורים, ולהאמין למערכת היחסים הנבנית בו. כי בניגוד לספר הקודם, כאן שניהם מצהירים על זה שהם גייז ולא משנים העדפה מינית באמצע. ומיילו מבקש רק שתיתנו לו צ'אנס. כי כשמיילו הוא אדם כנה ומתוק – אי אפשר לא לעמוד בפניו.

תוכן רגיש וטריגרים: תוכן מיני מפורש (והספר הזה עמוס בזה.....) קללות, אימוץ, ונדמה לי שזהו. זה לא ספר כל כך טריגרי בעיניי. אבל אם פספסתי משהו, סליחה.