ביקורת ספר
יש שלא ספרים רק נקראים הם גם מורגשים . ציפור משונה שכתבה טל נוימן הוא אחד מהם .
ספר שנגע בליבי מהעמוד הראשון בסיפור העדין העוצמתי ומלא היופי שבו ובפרט שכתוב כמונולוג שכולו אמפטיה שתפסת אותי אל תוכו בשקיקה של קריאה עד לסופו .
"ציפור משונה - ספר אחת, אישה אחת ,וציפור שאיש מלבדה לא ראה , כך מתחיל מסע מרתק אל תוך נפש פצועה ויפה עד כאב" .
תכירו את ערבה , צעירה ירושלמית שאוהבת ספרים , ועובדת בחנות יד שניה לספרים שהגיעו לחנות מפינוי דירות של אנשים קשישים, אוהבי ספרים, שעזבו את העולם .
ערבה היא אחותה הקטנה של מאיה המתמודדת נפש .
לערבה מערכת יחסים עם יואל, אומן צעיר ומבטיחות בציורי חדרים חשוכיפ, ריקים ודוממים, בדיוק כשם שנפשו סבוכה, חשוכה ודוממת. וכך גם יחסיהם אותם חולקים בחדר ובמיטה ,בגוף ובשיחה אך מגיעים למבוי סתום מול קיר שמפריד בינה לנפשו הפצועה והמיוסרת עקב טראומה שחווה ....
העלילה מתרחשת ירושלים בין שתי ערים : הקרירה ,הזועפת בה מתרחשת מערכת יחסים , ואשקלון עיר ילדותה של ערבה , שם גם נחשפת אחותה הגדולה של ערבה , מאיה ,המתחילה לראות ציפור שאיש לא ראה מלבדה , ההופכת לסמל של שתיהן המניה . מסעות ליליים בין שלדי בניינים וגלי ים , אך גם לסימן פרידה בין האחיות בין עבר להווה .
בכתיבה פיוטית ועדינה , הרבה ארוכות ומפותלת ,ולעיתים מסתורית מסקרנת וקולחת , מביאה טל את מסעה של ערבה , המנסה להבין ולחשוף את הסודות והכוחות שמניעים אותה ואת יואל ולמצוא את מקומה בעולם שמרגיש לה זר ומנוכר כשלאורך כל הדרך היא מונעת מאשמה מהעבר הפצוע שלה ומהצורך "לתקן" אך לא מצליחה לגאול את עצמה מיסוריה דרך האשמה , הזיכרון וחיפוש העצמי שלה ....
ציפור משונה סיפור פואטי ,סוחף , ועדין ,שנוגע עמוק , על אישה שמנסה למצוא את קולה בעולם שמסרב להקשיב והרי איזה אישה לא תתחבר לסיפור שכזה? אז אני ממש התחברתי וריחפתי בין מציאות לחלום של ערבה שהותירה אצלי הדהוד קטן בלב פתוח , כמו פעימת כנף של ציפור שאיש מלבדי אינו ראה ....ברור שממליצה !