השותף

אהיה תמציתי ואבוא עם הצהרה נועזת שכנראה רובכן לא יאהבו.

הספר מספר על שני גברים שנסיבות חייהם מביאים אותם לנקודת שפל בחייהם – כל אחד והסיבות שלו. כל אחד מהם רוצה בעצמאות ולהשתחרר מהכבלים והשלשלאות, אבל יש לזה מחיר. בעוד רודריק הפך לחסר בית, על חייו של קירן לא נשפכים דבש מתוק – הוא מתמודד עם משפחה שלא מבינה אותו וגורמת לו להתמודד קשות עם עצמו ועם האופי המופנם שלו.

כל זה משתנה, כמובן, כאשר קירן זוכה להזדמנות לקבל בית משלו – ומכיוון שלקירן יש לב רך ומתוק – הוא מציל את רודריק מלגור ברחוב והשניים הופכים לשותפים בבית. עד שזה הופך לקצת יותר מכך והאהבה ביניהם ניצתה. ובגדול.

מה כן אהבתי:

את העיסוק החשוב בכך שהחברה מכתיבה לגברים שהם לא צריכים לבכות ושהם צריכים להיות חזקים ולתמוך בכולם. זה המסר הכי חשוב בספר הזה ואני שמח שבואן בחרה לכתוב על זה כמסר על. כמו כן, הסיפור המתוק של קירן שמגלה לאט לאט את המיניות שלו ואת הזהות שלו גם נכתבת נהדר. ואני לא יכול כבר עם בדיחות המין של רודריק שקשורים באוכל. אלוהים אדירים. וכמובן, החיבה שלהם לבדיחות שקשורים לחווה ולחוטבי עצים. תצטרכו לקרוא כדי להבין.

מה לא אהבתי:

פה תבוא האזהרה העיקרית: אני לא אוהב את הנרי קאוויל. והוא מוזכר לא מעט בספר הזה. לא חסרים חתיכים בעולם ודווקא הוא מוזכר בספר הזה? אלוהים. וזה הדבר היחיד שלא אהבתי.

טריגרים ותוכן רגיש: יחסי מין בכל מיני זוויות, הצצה לביצוע יחסי מין של מישהו אחר, הומופוביה, בגידה, קללות, וזה הכול.