אנתוני קייד הוא בחור הרפתקן. חבר ותיק שולח אותו חזרה לאנגליה עם שתי משימות: המשימה הראשונה היא להעביר כתב יד, ממואר, להוצאה ספרותית שמחכה לו. המשימה השניה היא להחזיר לגברת נכבדה מכתבים מביכים שכתבה ועלולים לשמש כחומר לסחיטה אם יגיעו לידיים לא נכונות. לאנתוני אין מושג שהמשימות האלו הולכות לסבך אותו בסיפור פוליטי סבוך ובפרשת רצח כפולה.

מה חשבתי עליו?

כשהייתי צעירה קראתי את כל ספרי אגתה כריסטי שמצאתי בספריה. קראתי אותם שוב ושוב, ולא היה לי מושג שיש עוד כל כך הרבה ספרים שאני לא מכירה. בזכות ההוצאה המחודשת של עם עובד לספרים של כריסטי, אני זוכה כל פעם מחדש לקרוא ספרים שלא קראתי מעולם, וזה פשוט נהדר.

הספר יצא במקור ב1925, ויצא בעברית בעבר בשם ״מסתרי היד האדומה״. הוא הספר החמישי שאגתה כריסטי פרסמה. בספר הזה לא מופיעים הבלשים המפורסמים של כריסטי - פוארו או גברת מארפל.

״אפשר לומר שאני ווטסון ואתה שרלוק?״

״רוב סיפורי הבלשים מצוצים מהאצבע״, אמר באטל בלי להתרגש. ״אבל אנשים אוהבים אותם״.

הספר הזה משלב בעצם שתי תעלומות יחד: אחת שקשורה למכתבים, והשניה שקשורה לכתב היד. כמובן שהכל מתחבר ביחד באחוזת צ׳ימניס. היו כמה דברים קטנים שחשדתי בהם וצדקתי, אבל הם היו מאד מינוריים לעלילה, והתבססו בעיקר על היכרות מוקדמת שלי עם ספרים אחרים של כריסטי שהיו בהם אלמנטים דומים.

באיזשהו שלב גם הרמתי ידיים, והבנתי שלא רק שאין לי מושג מה פתרון התעלומה – אלא שגם יש פה הרבה יותר מדי תעלומות ושאלות: מי רצח את גופה #1? מי רצח את גופה #2? מי כתב את המכתבים? למה בשם הזה? מה יקרה לכתב היד? איפה המלך ויקטור? האם חברי היד האדומה באמת מעורבים, ולמה? ואיפה האוצר? מצאתי את עצמי חושדת בכל הדמויות האפשריות אחת אחרי השניה. כריסטי כהרגלה מצליחה לייצר כל כך הרבה הסחות דעת, הטעיות ובלבול מכוון, ואני ממליצה לכם מראש לא לסמוך על שום דבר ואף אחד. ובכלל, חלק מהכיף זה שבספרים שלה – גם אם עליתם במקרה על הזהות של הרוצח, עדיין יהיו לכם עוד הרבה דברים לפתור מסביב.

״מר קייד, במי אתה חושד? אני די חושדת בווירג׳יניה, כי היא הכי פחות חשודה!״. (עמ׳ 185)

הספר, כמו כל הספרים שלה, משלב מגוון של דמויות צבעוניות בעלות אופי בולט ודיאלוגים משעשעים. הספרים שלה לא רק מותחים ומפתיעים אלא גם מהנים מאד מעצם העלילה שלהם שיש בה לפעמים סיטואציות קומיות.

טריגרים ותכנים רגישים

רצח, כמובן. אבל אין ממש פירוט גרפי. בעיני מתאים גם לגיל חטיבה ומעלה.

ואם כבר תכנים רגישים, אז עוד נקודה חשובה: אחת הדמויות המשניות בספר היא דמות של איש כספים עם אף ארוך ושם יהודי. זה מאד צורם לקורא היהודי המודרני, אבל חשוב לשים דברים בהקשר: בספריה המוקדמים של כריסטי (משנות ה-20 וה-30) הופיעו לא מעט אנטישמיות, גזענות, סטריאוטיפים ודעות קדומות כלפי יהודים וגם עמים אחרים. עם זאת, יש הבדל בין דעות קדומות לשנאה אידיאולוגית. כריסטי עצמה הזדעזעה מהנאציזם כשנתקלה בו. אחרי מלחמת העולם השנייה, המוציאים לאור בארה״ב של ספריה של כריסטי פנו אליה וביקשו להסיר הערות אנטישמיות וביטויים גזעניים מסויימים בחלק מהספרים, והיא הסכימה ללא התנגדות. כך, למשל, גם שינו את השם של ״ולא נותר אף אחד״, שהיה במקור עם שם גזעני.

עם עובד - הוצאת ספרים | תרגום: מיכל אלפון | 346 עמ׳ | נובמבר 2025