חיי נער

"חיי נער" הוא ספר שכביכול עוסק בתעלומת רצח. בבסיסו, זהו סיפור ההתבגרות של קורי מקנסון, נער בן שתים עשרה, שגדל בעיירה זפייר בדרום אלבמה בראשית שנות השישים. העלילה נפתחת כשהוא ואביו הופכים עדים לרצח ולניסיון נואש להסתרתו.

אך למעשה, הספר הוא הרבה, הרבה יותר מזה.

האמת היא, שאני מתקשה אפילו כיצד להתחיל להסביר על הספר, מכיוון שמדובר ביצירה שמעל לכל דבר אחר, הצליחה לעורר בי רגשות ותחושות שכבר שכחתי מזמן.

הפתיח של הספר סיקרן אותי מאוד ומצאתי את עצמי נשאבת לתוכו. הנה חלק קטן מהפרולוג:

"רציתי להעלות את זיכרונותיי על הנייר, שכן שם הם לא ילכו לאיבוד. כדאי שתדעו שאני מאמין בקסם. נולדתי וגדלתי בתקופה קסומה, בעיר קסומה בין קוסמים. רוב בני האדם לא הבינו, כמובן, שאנו חיים בקורי הקסם האלה, קשורים בנימי הקסם של המקרה והנסיבות. אבל אני ידעתי כל הזמן. כשהייתי בין שתים-עשרה היה העולם פנס הקסם שלי, ובזוהרו הירוק ראיתי את העבר, את ההווה ואת העתיד. גם אתם, יש לשער, עשיתם אותו הדבר, רק שאינכם זוכרים זאת. תבינו, זאת דעתי: בתחילת הדרך כולנו יודעים קסם מהו. כולנו נולדים עם סופות, שריפות יער וכוכבי שביט בתוכנו. כולנו נולדים עם היכולת לשיר לציפורים, לקרוא את העננים, ולמצוא את יעדנו בגרגירים ובחול. אלא שאחר כך, בעזרת החינוך, מטואטא הקסם הזה מנשמתנו. הכנסייה מוציאה אותו מאיתנו, חובטת אותו מתוכנו, שוטפת אותו ומנפצת אותו. אנחנו מתרגלים להיות מרובעים וצרים ולומדים להיות אחראים ולהתנהג על פי גילנו. שוב ושוב אמרו לנו לגדול כבר, למען השם. ואתם יודעים למה אמרו לנו את זה? מפני שהאנשים שאמרו את זה פחדו מפראותנו ומנעורינו, ומפני שהקסם שהכרנו הזכיר להם שעליהם להתבייש ולהתעצב על כל מה שנבל ומת בתוכם, בהסכמתם."

על מה הספר?

אם הייתי צריכה להסביר על מה הספר, הייתי אומרת שזהו ספר על זיכרונות ילדות, או ליתר דיוק – על הקסם הטהור והנוסטלגי הטמון בהם.

בספר ישנו מסע אישי ומרתק, בו אנו עדים לילד שעובר תהליך מילדות לבגרות, חווה את אובדן התמימות שלו, ומגלה את מורכבות העולם. הוא מביע געגוע עמוק לתקופה שחלפה, המדגיש את כוחו של הדמיון ואת הפליאה של ילד.

משולבים בספר אלמנטים קלים של מאגיה, דמיון פרוע ואירועים יוצאי דופן, המעוררים תחושה של קסם ואימה.

אנו נחשפים ליחסים המורכבים והאוהבים בין הורה לילד, ולהשפעה המטלטלת של האירוע הטראומטי על הקשר ביניהם.

במקביל, ישנו תיאור עשיר של הקהילה הקטנה, על התככים והדמויות הצבעוניות שמרכיבות את העיירה. הסיפור נוגע בהתמודדות עם רוע ובנושאים חברתיים קשים, כמו גזענות (בדרום ארה"ב של שנות ה-60), פערים מעמדיים והאלימות החבויה מתחת לפני השטח השלווים לכאורה.

מי שאוהב את הכתיבה של סטיבן קינג, לדעתי ייהנה מאוד מהספר הזה. סגנון הכתיבה והאווירה מזכירים מאוד את כתיבתו.