ראיון עם יהודית קגן

סופרת הפנטזיה היהודית יהודית קגן חושפת את מאחורי הקלעים של 'חרשתא', מסבירה על שילוב ארמית בספרות, ומדברת על החזון שלה לעתיד הז'אנר

פורסם ב: 19/03/2024
תמונת תקריב של יהודית קגן, סופרת פנטזיה יהודית, מחברת הספר 'חרשתא'

יהודית (יעל תמר) קגן | 31 | נשואה ואמא ל3 ילדים וספריה | ירושלמית

כתבה את:

· "הסוחטת טל משיערה ויודעת מהלך הכוכבים",היֹה יהיה 15

· "בריאה בפני עצמה",היֹה יהיה 14 והיה מועמד לפרס גפן

· "בלוז כנעני",היֹה יהיה 13,זכה בפרס עינת 2019 והיה מועמד לפרס גפן.

· "כחלום יעוף",היֹה יהיה 12

· "אחות נביות",בלי פאניקה, זכה במקום ה3 בתחרות הסיפורים הקצרים של עולמות והיה מועמד לפרס גפן.

· "רוח קדים", היֹה יהיה: אסופת ספרות ספקולטיבית 11 היה מועמד לפרס גפן.

בנוסף מפרסמת מידי פעם סיפורים קצרים לילדים במדור "סיפורי לילה טוב" במגזין "אותיות וילדים".

ממש עכשיו הוצאת את ספרך "חרשתא" בשתים בית הוצאה לאור. תוכלי לספר לנו על מה הוא?

הספר מספר על בת שירות לאומי שמסתבכת בקרבות הירושה על עולם השדים במהלך השבעה של אשמדאי. אופיר גונבת את מגילת חותם שלמה מהאגף הסודי של כתבי יד עתיקים שנחשבים אבודים בספריה הלאומית ובורחת, כשאחריה רודפים שדים, שוטרים וגם צייד שדים חתיך שלא לגמרי ברור אם הוא מוקסם ממנה או רוצה לחסל אותה.

מתי ואיפה צמח הסיפור אצלך? כמה זמן לקח לכתוב אותו?

את הדמות של אופיר בת השירות הצדקנית כתבתי הפעם הראשונה כמין פרודיה על עצמי שהייתי יכולה להיות כשהייתי בשירות הלאומי. מאז ניסיתי לכתוב לדמות הזאת סיפור מלא בכל מיני צורות, ממש גיששתי אחרי הסיפור הזה. אחרי שהבת שלי נולדה סוף סוף תפסתי את הזנב שלו. כתבתי את הטיוטה הראשונה בנאנורימו של 2019 עם ניובורנית בת 3 חודשים על הכתף. הוא עבר שכתובים משכתובים שונים, בין היתר גם לקטורה עצמאית אצל רוני גלבפיש. בסופו של דבר מהפוסט הראשון שכתבתי על אופיר ועד היום עברו 7 שנים.

בספר שלך יש גם דיאלוגים ודיבורים בארמית. למה דווקא ארמית? מאיפה הידע בשפה? יש תרגום?

אין לי ידע בארמית, אבל איתי שהוא גם הבנזוג וגם השותף שלי בכל למד ארמית על כמה וכמה ניבים שונים שלה. הארמית בספר הזה היא ממש הפרויקט האישי שלו. יש שם אפילו הבדלים במשלבים הלשוניים ובניבים של הארמית בין השדים השונים על פי המעמד החברתי שלהם (יש 3 אנשים בעולם שזה ממש יגניב אותם). למה ארמית? קודם כל כי ישנו מדרש ידוע שמלאכים לא מדברים ארמית, ושנית – בתור יהודים, ארמית היא העלפית שלנו! זו שפת הקסמים שלנו, והגיע הזמן שנתלהב עליה!

כבר הרבה שנים את מתעסקת בתחום של פנטזיה יהודית ונחשבת לאחת המומחיות בז'אנר. את חברה גם בשעטנז ובין המקימים שלה. מאיפה הגיעה היוזמה?

שעטנז הוקמה כי נמאס לנו להסביר "למה יהדות?" ו"למה פנטזיה?" בשיתוף פעולה עם דניאל פידלמן וענבל יפה, וגם הלל אלשלם, אודליה גולדמן ואייל חיות-מן. זו קבוצה של יוצרים ומרחב שיח יצירתי. יש המון סיעורי מוחות ובכלל להסתכל על מערכת היחסים שבין היהדות והמופלא ליצירה לתרבות במבט אחר. עשינו את כנס שעטנז שהיה הפתעה מרגשת מאוד שהיה סולד אאוט תוך שבועיים, שבו גם היו הרצאות ופאנלים ופתאום הבנו שהפכנו לקהילה. אנחנו מקווים שאם המלחמה תאפשר לנו נרים עוד כנס גם השנה.

את מרגישה שהספר פונה ומתאים יותר לדתיים, או שגם לא דתיים יבינו אותו בקלות?

זה סיפור על מישהי שמצילה את העולם, נלחמת בשדים, רודפים אחריה ויש לה סיידקיק. אז בכל תרבות מי שמבפנים יבין יותר ניואנסים. גם בהארי פוטר, בריטים או אנשים שלמדו בפנימייה יבינו טיפה יותר. אבל זה לא אומר שהוא בלתי מובן או בלתי קריא לחילונים.

יהודה גזבר אמר פעם מאוד יפה בעיני שכמו שאנחנו לא מצפים שיסבירו לנו הכל בספרי מתח סקנדינביים כי אנחנו נהנים להיכנס לעולם אחר, ככה זה גם קצת להיכנס לעולם האחר של החברה הדתית.

איזה סופרים מהווים השראה לכתיבה שלך?

דיאנה ווין ג'ונס היא ההשראה הכי גדולה שלי. אבל גם סטיבן קינג, נעמי נוביק וניל גיימן וטרי פראצ'ט. אבל גם ספר האגדה ופרקי דרבי אליעזר וספר הישר הם ספי הפנטזיה האהובים עלי.

יש דמויות בספרים שמבוססות על אנשים בחיים האמיתיים שלך?

באחד הקטעים בספר אופיר הגיבורה נוסעת באוטובוס. מאחוריה יושבים זוג נשוי, היא בכיסוי ראש אדום, ולומדים ביחד שיר השירים. אחרי שהתחתנתי, גרנו חצי שנה במעלה גלבוע כשאיתי למד שם בישיבה. ההורים שלי גרים במודיעין ושלו בירושלים, אז כשהיינו נוסעים בחזרה משבת אצלם לדירה שלנו בישיבה, היינו יושבים ולומדים ביחד שיר השירים. הכנסתי אותנו כניצבים בספר.

מתכננת את הספר הבא?

במכירה המוקדמת של הספר אני גם מוכרת מדריך שדים לעולם של הספר "שושנת הרוחות" עם הערות של יוסף שידא. ואני עובדת בימים אלו גם על ספר ילדים (כיתות ג-ו) שמתרחש באותו עולם שדים ומספר על חבורת ילדים שצריכה להציל את נסיך השדים שנחטף על ידי מבוגרים. עלילה שקיבלה משמעות חדשה אחרי ה7.10.

למה הוצאת את הספר דווקא בהוצאת שתיים?

הספר יצא בהוצאת שתיים, כי אחד הדברים שהיו הכי חשובים לי בעולם הוא שזכויות היוצרים שלי ישארו בידי. בנוסף היה לי חשוב שהעבודה על הספר תהיה ברמה הגבוהה ביותר האפשרית. ואת זה בהחלט הרגשתי כבר משלב הלקטורה. אורנה לא הסתפקה בלקרוא ולבקר את הספר שלי בעצמה אלא גם הקפידה לתת אותו ללקטורית בת 16 כדי שהיא תחווה את דעתה. אני זוכרת שממש התפוצץ לי המוח מזה, כמה פשוט ומובן מאליו וכמה זה לא נעשה בדרך כלל. פשוט לשאול בני נוער האם בא להם לקרוא את הספר הזה?

הוצאת שתיים היא מקום מדהים להוציא בו ספרים, העבודה עם אורנה הייתה מהממת, אהבה קשוחה כזאת. וזה בדיוק מה שהספר הזה היה צריך. ביחוד זה עזר להבין מה מגניב ומצחיק אותי כדתיה ויעבור לאחרים מעל הראש לגמרי.

מה המסר שאת רוצה שאנשים יקחו איתם מהספר שלך?

שיש לנו מופלא משלנו, ושאנחנו יכולים לחגוג אותו לא פחות מאשר את המיתולוגיה היוונית והמתולוגיה הנורדית. פנטזיה היא אף פעם לא נייטרלית ותמיד קשורה לתרבות שכותבים ממנה. יש לתרבות שלנו עולם פנטסטי שלם. יש לנו יצורים קסומים מהמיתולוגיה היהודית ומהמיתולוגיות של המזרח הקדום. האקלים שלנו מדברי, ההלכה יכולה להיות מערכת קסם והזמן המיתי שלנו היה הרבה לפני ימי הביניים.