אסתר של הסיגריות

סיפור מתוק ומר ומצחיק מאוד על קללות משפחתיות שעוברות בירושה, על כוחה של אימהוּת, על תשוקות שאינן כבות ועל רצונות סותרים שהם כולם אותו הרצון האחד ששום כוח לא יכחיד: לחיות.

אסתר בת השמונים, המתגוררת ברחוב יחזקאל בתל אביב יחד עם המטפלת הפיליפינית שלה רקל, מקבלת בשורה משונה ומתמלאת אושר. היא לא דמנטית, היא לא ממציאה והיא תספר על כך יפה-יפה לבתהּ ולאחיין שלה. איך יגיבו כולם למשמע הבשורה? אסתר חריפת השכל יכולה לתאר לעצמה את התרחיש העתידי כמעט אחד לאחד.

המשפחה הישראלית ' מוסד חמקמק שרק מעטים הצליחו לאפיין במדויק ' מיוצגת בסיפור זה במסגרת עלילתית פנטסטית ומפתיעה, ומנקודת תצפית בלתי-שכיחה: זו של אישה בגיל השלישי, שהזמן נוקף לרעתה אך הנצח פרוש לרגליה. עיצוב הגיבורה הווירטואוזי מזמן את הקורא למבט ביקורתי על מושגים כגון חום ודאגה אימהיים, שהשיפוט הערכי שלהם נחשב למובן מאליו.

זה יותר משני עשורים שיוסי וקסמן מפרסם פרוזה ישראלית אמיצה ושובת לב, סאטירית ונוקבת, הנכתבת מתוך תבונה אנושית גדולה. סגנונו הייחודי של וקסמן ' שנשען, בין היתר, על קשב מקסימלי גם למשלביה הטמירים ביותר של העברית, לא רק זו שאפשר לכתוב בה, אלא שפתם של דוברי עברית מכל שדרות החברה ' מאפשר לו לייצר גלריית דמויות בלתי-שגרתיות, המתאפיינות לא רק על פי פעולותיהן אלא גם על פי לשונן.

אסתר של הסיגריות הוא ספרו התשיעי של יוסי וקסמן, אמן ומעצב המתגורר בעין הוד. קדמו לו ״תולדות האמנות״ שהיה מועמד לפרס ספיר, ״ליבשן״ שזכה בפרס אקו״ם לרומן בעילום שם ובמענק של קרן הקולנוע הישראלי, ״השחקנית״, ״ויהי סיפור״, ״אלכסנדריה יקירתי״, ״אל נא תאמר לי שלום״ ושני ספרי ילדים.