מרוב תשוקה

דויד הוא גבר תל אביבי דו־מיני גרוש טרי כבן חמישים, אב לשניים, שעובד במשרד אדריכלים. הוא אינו מאושר. לפעמים הוא מדמיין כיצד כל התכנונים של הכבישים והדרכים קורסים אל תוך האדמה אחרי אסון טבע. בחיפוש אחר תשוקה, דויד פוגש את שלומי, גבר יצרי ונשוי, שמבחין בפצעיו של דויד ומעודד אותו לספר לו כיצד הפך לגבר שהוא כיום.

כשהיה דויד בן שש־עשרה הוא עבר להתגורר בפריז יחד עם הוריו בשל עבודתו של אביו, איש הצבא. מורָה פריזאית לצרפתית בשם ורוניק בילתה איתו שעות רבות, הרעיפה עליו חום, פיזרה אבקת קסם ועודדה אותו לגלות את עצמו ואת גופו. ההתנסויות החדשות והמסקרנות של דויד הסעירו וסחררו אותו, אבל נדמה שתמיד ריחפה מעליו סכנה לא מוכרת, שרק תשוקה עזה מסוגלת לייצר, ואולי זו בכלל אהבה?

געגועיו של דויד אל השנים המעצבות של גבריותו אינם מניחים לו, ושלומי מעודד אותו להתחקות אחר גורלה של ורוניק. מנגד, שלומי מספר לדויד על אודות הסודות האפלים בעברו, ועל נפשו שאינה מוצאת מנוח. שני הגברים מבקשים לשחזר את העבר במלים ובמעשים, אבל נדמה שכוחה של ההחמצה גדול מהיכולת לתקן.

"מרוב תשוקה" הוא סיפור נוגע ללב ושלוח רסן על אודות חיפוש אחר טעם לחיים, ועל הכישלונות ההכרחיים הכרוכים בכל חיפוש כזה. גיבורי הסיפור, שלומי ודויד, מבקשים למצוא את הדלק שייתן להם כוח להמשיך ולגלגל את חייהם אל שנות הזהב, ומציגים גבריות ישראלית מתעתעת, עקורה משורשים, בין כוח ובין חולשה.

יוסי וקסמן, משרטט את הקוויריות הישראלית תוך ניסיון להתרחק מזיוף ומכבלים של נימוס וזהירות, ותוך רצון לעורר סוגיות מושתקות ולהרחיב את המנעד המשפחתי והאנושי המיוצג בזרם הראשי של הספרות הישראלית.