אשתר

אשתר מאת גל אלגר

אתחיל בגילוי נאות - קיבלתי את הספר הזה לסקירה דרך הסופרת. בהתחלה מעט חששתי שהספר הזה אולי לא לגמרי בשבילי מכיוון שלא מדובר בספר פנטזיה קלאסי במלוא מובן המילה, אלא יותר בספר ספקולטיבי, אבל למרות זאת החלטתי לתת לו צ'אנס מכיוון שזה נמצא איפשהו ממש על גבול תחומי העניין שלי בכל מה שנוגע לקריאה. עם הספר קיבלתי גם סימניה יפה ואיכותית אשר תואמת את כריכת הספר.

רק למען כל התוהים, אני רוצה להבהיר כי לא מדובר בביוגרפיה של אסף אשתר, ההוא מהקומדי סטור, וגם לא מדובר בסיפור על האלה אשתורת, מה שמסתבר לא מעט שאנשים חושבים כשהם שומעים את שם הספר. אז מה כן? המשיכו לקרוא!

תקציר

במשך שנים רבות אשתר לא דיברה. טראומת ילדות הקשיחה את ליבה והציתה להבות שורפות בחלומותיה. עכשיו, כשהיא כבר נערה - עקשנית, חכמה, יפהפייה ועצמאית - מתגלגלת לפתחה הזדמנות לצאת מבית היתומים שבו היא מתגוררת ולעבור למדרשה על שם הוד מלכותו. אולם אשתר נושאת עמה סוד שאפילו הקרובים אליה ביותר אינם יודעים, ומה שהיה יכול להיות הרפתקה והתחלה של חיים חדשים נהפך עד מהרה למאבק הישרדות רב־תהפוכות.

כדי לשרוד במדרשה, חרף התככים ומקומה הנמוך בהיררכיה, היא בוחרת בברית החזקה מכולן – עם הנסיך. אך כשהחיבור ביניהם מתגלה, מתחילים לצוף סודות ושקרים שמאיימים לא רק על אשתר, אלא על הממלכה כולה. בין הכוחות שרוצים לחשוף את האמת והכוחות שמעוניינים לשמר את הכוח והעוצמה אצל השליטים מתנהל קרב אימתני, ובתווך נמצאת אשתר.

אשתר הוא ספר דיסטופי רצוף דמויות בלתי נשכחות, אירועים דרמטיים ומזימות מסעירות. במרכזו נערה שנאלצת להתמודד עם השדים הפנימיים שלה ועם איומים מבחוץ. בעוד כוחות רבי־עוצמה רודפים אחריה, אשתר מחפשת את הדבר האחד שתמיד היה חסר לה: בית.

הדמויות

הדמות המרכזית בספר היא כאמור אשתר, נערה אשר כבר בחייה הקצרים עברה יותר מדי. אפשר להגיד שיותר מכל היא מחפשת הזדמנות להיות שייכת למשהו או מישהו, אבל זה לא מגיע בקלות.

זיתא – מנהלת בית היתומים אשר בו אשתר גדלה.

מודי – דודה של אשתר. מודי מנסה לקחת אחריות על אשתר, אבל העניין נכשל לחלוטין מסיבות שונות.

הנערים והנערות במדרשה: חמי, הגאי, דוניה ותאני. בלי לעשות ספויילרים יותר מדי, אבל הם הולכים להיות משמעותיים מאוד בחיים של אשתר. לכל אחד מהם תפקיד ורצונות שונים ומדובר בדמויות עגולות אשר תורמות משמעותית לעלילה.

הכריכה

בדרך כלל אני לא מרחיב על זה יותר מדי, אבל הפעם צריך לתת קרדיט לשיתוף הפעולה בין הסופרת ולמאייר אשר יצר כריכה מושקעת אשר משקפת את רוח הספר ואת הדברים אשר עוברים על אשתר, עם המון פרטים מתוך עלילת הספר עצמו. לדוגמה, רק מי שקרא את הספר יכול להבין את המשמעויות של הסוסים הדוהרים, שרשרת הצדפים של אשתר או הסמלים שמסתתרים בתוך הצורות בשמלתה. כמובן שגם הפונט והדרך שבה שם הספר "אשתר" נכתב על הכריכה מאוד יחודי והכל ביחד יוצר רושם מיוחד וצבעוני, אבל יחד עם זאת זה לא מרגיש עמוס מדי.

מה אני חשבתי

הספר יחסית ארוך, 451 עמודים אבל בפונט קטן יחסית למה שאני רגיל לקרוא ולכן הוא הרגיש לי מעט ארוך יותר מבדרך כלל. למרות זאת אני לא מתלונן על כך מכיוון שלפי דעתי לא היו יותר מדי חלקים מיותרים למרות שאולי כן היה ניתן לקצר פה ושם. למרות זאת אני בספק אם בשל אורכו ניתן לסווגו כספר נוער. הספר מחולק למספר חלקים אשר מייצגים חלק מסוים בקורותיה של אשתר, למשל בהתחלה את חייה כיתומה. בכל חלק אמנם מדובר בחייה של אשתר, אבל אפשר להגיד שהאופי של הסיפור משתנה מאוד בין חלק לחלק בשל קורותיה.

כאמור, הסיפור מתמקד לכל אורכו באשתר ובהתחלה בהיותה יתומה. יש לה על פניו בהתחלה מספיק אפשרויות טובות מספיק והיא מנסה לבחון אותן, אבל כמו בחיים האמיתיים, היא מגלה שהאפשרויות האלה לא באמת יכולות לעבוד ולא מדובר בדברים שיכולים באמת להסתדר עבורה. אני מאוד אהבתי את החלק הזה, כי למרות שעל פניו נראה שהחלק הזה לא באמת מקדם את העלילה הוא כן עוזר לקורא להבין את הנסיבות של אשתר ולהבין למה היא מתנהגת כפי שהיא מתנהגת ומדוע היא כל כך רוצה להרגיש שייכת ושיהיה לה מקום משלה בעולם. בנוסף החלק הזה מדגים מדוע יש לה בעיות אמון בבני אדם החפצים ביקרה.

בנקודות מפתח בסיפור, למרות שידוע לנו שאשתר היא נערה חכמה, היא מבצעת בחירות שלפי דעתי הן לא חכמות. בדרך כלל במצבים כאלה בספרים אחרים אני מאוד מתאכזב מכיוון שזה משהו שאני כן נוטה לאהוב בספרים שאני קורא, אבל כאן המצב דווקא שונה וזה עובד איכשהו מכיוון שברור שלאשתר יש את הסודות והנסיבות המיוחדות משלה כאשר היא מתקשה לבטוח באנשים ולדעת מי באמת חבר שלה ומי לא.

בנוסף חשוב לציין שהדמויות בסיפור מרגישות עגולות ואמיתיות. לכל דמות יש סוד אפל משלה ויש הרבה מאוד סבל ומטענים שהן נאלצות לסחוב עימן, כל אחת בדרכה. בנוסף יש גם משהו משותף לכל הדמויות מהמדרשה, לאף דמות אין יחסים שניתן להגיד שהם "תקינים" עם הוריהם, במידה ויש להם הורים.

מה פחות אהבתי

אשתר מגיעה למדרשה בתור יתומה מרחובות ליליום. היתרון היחסי שאמור להיות לה על פני שאר הנערים והנערות הוא שיש לה חוכמת רחוב, אבל אין בסוג החוכמה הזה כל שימוש הנראה לעין חוץ מההחלטה של לא לבלוט, אשר דווקא פוגעת בה כי היא מעצבנת ככה את כולם והמורים שלה במדרשה נעשים מתוסכלים ממנה. אני הייתי מצפה מאשתר לרכוש את אמון חבריה למדרשה לאט לאט בעזרת מספר מעשים הירואיים וחוכמתה, אבל זה לא משהו שקורה בספר הזה. אשתר נשארת מסוגרת בעקבות הנסיבות והאופי שלה בהתחלה וזוכה בתשומת לב הנערים רק בזכות יופיה. יכול להיות שזה הגיוני יותר מבחינת הדמות, אבל עבור העלילה עצמה זה פחות מרגש. זה אולי לא בהכרח רע, פשוט אני קיוויתי שאקבל משהו אחר.

בלי להיכנס לספויילרים כאן, הספר בעל עלילה פשוטה יחסית בחלקיו הראשונים, אבל דווקא בחלק האחרון הוא נהיה פוליטי יותר כאשר המזימות נחשפות אחת אחרי השניה ומתוארות לראשונה דמויות אשר אינן למעשה מופיעות בסיפור. החלק הזה היה מעט מבלבל, אבל זה אולי גם קשור לעייפות שלי כי קראתי את הספר יחסית מאוחר בלילה. פה גם היה מקום להסתכל במפה שוב, אשר נמצאת דווקא בתחילת הספר.

***עכשיו מעט ספויילרים, אז למי שטרם קרא את הספר אני ממליץ לדלג לסיכום

האירוע במדרשה כאשר אשתר ראתה אדם מפחיד אשר גרם לה לברוח אינו עובד היטב לדעתי מבחינת הקורא מכיוון שבשלב הזה אנחנו עוד נמצאים רחוק מאוד מלגלות את סודה של אשתר וזה מאוד מבלבל כי זה גם משהו שלא נחשף במשך הרבה מאוד זמן עד סוף הספר ולא ממש ברור לקורא שמדובר בכלל בסוד שצפוי להתגלות מתישהו.

בנוסף כאשר הסוד של אשתר מתגלה הוא מטואטא בקלות כמצופה, אבל מהסיבות הלא נכונות לדעתי על ידי הנסיך, אשר מספר פעמים באותו פרק ציין כי הוא חייב לקיים משפט צדק. “הוא היה אדם רע, מגיע לו" זאת לא ממש סיבה שהנסיך יכול לנהוג לפיה.

לסיכום

אשתר הוא ספר סוחף, מרגש, כתוב היטב והוא ספר של התבגרות, כיבוש השדים הפנימיים וטראומות העבר, על יצירת אמון ואהבה. אם הייתי צריך להגדיר את הספר הזה אז הייתי אומר שהוא בכלל רומן היסטורי ספקולטיבי ולא פנטזיה.

לגבי הרפרנס לסיפור מגילת אסתר, זה משהו שלמען האמת לא ממש העסיק אותי במהלך קריאת הספר ולמעשה אני אישית פחות התחברתי לכך. כן זיהיתי את חלק מדמויות המגילה בספר, אבל אני התייחסתי לכך כיצירה נפרדת לחלוטין.

בסוף הספר מצוין כי הרעיון לסיפור התבשל ונכתב במשך כעשרים שנים בתור חלום של הסופרת שיצא לאור יום אחד. אני שמח שהרעיון הבשיל בסופו של דבר כי קיבלנו בזכותו ספר איכותי.

אשתר/ גל אלגר

עמודים: 450

הוצאת קינמון

קטגורית פנטזיה

דירוג הורי: 18+

טריגרים: רצח,התעללות הורית, אונס מרומז, סחר בבנ"א.

דבר ראשון אני אוציא את העצבים שלי: אין שום שום שום קשר למגילת אסתר!! אולי קצת בהשראה אבל חפרתי מספיק מדרשים לומר באופן מוחלט שאם זאת נקודת הפתיחה שלכם אל!.

אישית ההנאה שלי נפגמה קצת כשכול הזמן חיפשתי את ההקבלה הלא קיימת.

בקצרה על הספר: אשתר היא יתומה ברת מזל, למה? אנשים סביבה רואים את הפוטנציאל שלה ודוחפים אותה להשיג מעצמה את המקסימום האפשרי, וכך היא מתקבלת במלגה מלאה לתוכנית פנימיתית של המלך (מהלך פוליטי מובהק כמובן) שנה אותה היא צולחת מתוך נחישות והתמודדות למרות כול הקשיים המעורמים בפניה.

מהם הסודות שמסתירה מנהלת בית היתומות? ולמה אסור לה לספר מאיפה הגיעה?

כול אלו ועוד נפרשים בסיפור מלא תככים ופוליטיקה, בגידות ושקרים ועוצמה שנובעת מלב שבור.

ועכשיו לכול הטוב כי יש:

נתחיל בכריכה- היא צבעונית ומדהימה ומזמינה ותכלס כול מה שאני מחפשת בתת מודע לספר פנטזיה אז 10/10

מערכת קסם- אין :(

העלילה- מתפתחת ומעניינת אך יש רמזים מטרימים (או לפחות אני זיהיתי כאלה) והקצב סביר ולא עמוס

אך משהו בזרימה לא הכי חלק אבל הי אם אתם יוצאים למסע לפעמים יש במפרים.

הספר מתייחס להחרמה והתמודדות אם טראומה בנגעת נסעת בעיני היה אפשר להרחיב על כך עוד.

הפוליטיקה- לא הכי ברורה וגם לא תמונת היבשת מה שקצת הקשה את המעקב אחרי ההתפתחות

הדמויות- אשתר כדמות הראשית עיצבנה אותי היא אימפולסיבית מצד אחד ופתאום שנונה ומורכבת בת נוער טיפוסית למדי

הנסיך גם הוא סבל מלהיות בן נוער עם הפרעת גדלות קלה

סה"כ הכי הפריע לי שהטראומה שאמורה להיות הבסיס האישיותי של אשתר לא מדוברת מובנת ומטופלת מספיק וחבל כי טראומה היא מרכיב חשוב בחיבור לדמות

מי צפוי להתענג על הספר: חובבי פוליטיקה, חובבי אסטרטגיה וסודות, חובבי סיפורת נוער וגיבורה נשית ומי שאוהב לנחש את הסוף ואז לגלות שהוא טעה ובגדול.