חוות העלמות

עם הגיעה לפרקה מתעורר בנוניה סילס, בת הזקונים של פאניה סילס, גיבורת הרומן "גיא אוני", רצון עז להרחיק מהחיים המגוננים של בית אמה בראש פינה. השנה 1912, וחנה מייזל אך זה הקימה בכינרת את חוות העלמות המפורסמת שלה, שבה היא מבקשת להכשיר עלמות צעירות לחיי אדמה.

נוניה עוזבת את בית אמה בשל אהבתה למתניה בן שלום ומצטרפת לחווה כחניכה. שם היא פוגשת צעירות אחרות בנות גילה, בהן רחל המשוררת. חלקן, כמוה, מגששות אחר עצמאותן וחלקן מבקשות להשתלב בחזון ההתיישבות של הקהילות החלוציות השונות.

ארץ ישראל של תחילת המאה העשרים היא קרקע פורייה לתפיסות עולם מהפכניות, לדעות בדבר חברה חדשה ומתחדשת ולרעיונות על אודות תפקידה של האנושות ומקומו של היהודי. התגוששות בין זרמי המחשבה השונים היא הרקע למאבקה בן השנתיים של נוניה על הזכות ליצור את גורלה במו ידיה ולהגשים את עצמה כאדם וכאישה.

והמאבק אינו פשוט - על נוניה להיאבק לא רק בחברה סוערת, בתקופה רבת תהפוכות ובדמות אם נפילית, אלא גם בעצמה, שכן נוניה, המכונה בפי בני משפחתה "התנשמת", מהלכת מתוך שנתה בלילות ועם בוקר אינה זוכרת את מעשיה.

הרומן חוות העלמות פורש בפני הקורא סיפור עוצר נשימה של יצרים ורעיונות, של עובדות היסטוריות ושל בדיון. כמו ב"גיא אוני", קודמו, מפליאה שולמית לפיד לגולל בו את ספורה של תקופה מכרעת בחיי היישוב בארץ על ידי תיאור מסע ההגשמה העצמית של יחידים: המרד שלהם בעבר, הפקפוק שלהם בהווה ותשוקתם לעצב את העתיד בדמותם.