יד ענוגה

״בכמה גרמי מדרגות טיפסתי ועל כמה דלתות הקשתי, אמרתי מעבר לדלת מי אני. נכנסתי ושאלתי על חייהם? מאות? אלפים? עתה אני הולך בעקבות אמי. זה הסיפור הנכון מכל הסיפורים. זה דלק ההליכות שלי.״

יגאל סרנה, עיתונאי וסופר מוערך. יוצא שוב לחשוף את הרקמה האנושית העדינה שמאחורי טרגדיה משפחתית. אבל הפעם הוא חוזר הביתה, למשפחתו שלו.

בטקסט חושפני, נוקב ומרגש הוא מתחקה אחרי החיים הסודיים של אמו הסגורה והשתקנית. הוא מגלה נישואים ראשונים של האם לגבר חולה, שאותו נטשה כעבור שנים של סבל; מאהב סודי, הגבר היחיד שבו התאהבה; משפחה שלמה שאובדנה הכתיב את מהלך חייה; והוא מגלה גם אח גדול שמת בן יומו, וזכרו ריחף כצל רפאים מעל הבית. ״תמיד היינו בית של סודות,״ הוא כותב. ״נדמה לי כי מתוך תחושת ההסתרה הפכתי עם השנים לחוקר ובלש, צייד זיכרון התר בחיי זרים אחרי סודות ילדותו הוא.״

כארכיאולוג סבלני מחלץ סרנה מפי אמו בערוב ימיה רסיסי חיים שישלחו אותו למסע של גילויים מסעירים בארץ, בעולם ובתוך נפשו. הפרידה הצפויה מהאם הופכת לפגישה ראשונה עם אישה שגידלה אותו אך מעולם לא הכיר באמת.

יגאל סרנה, יליד 1952, נודע בתחקיריו האנושיים והבלתי מתפשרים ובסגנון הכתיבה הייחודי שלו. מספריו: ״יונה וולך: ביוגרפיה״, ״צייד הזיכרון״, ״מוזונגו״, ״שיטפון״ ו״עד מדינה״.