כוכב ים

הוא הביט על עצמו במראה. חיוור. עיניים נפולות. טוב, אולי זה רק בגלל הווירוס שכנראה מסתובב לו בגוף. לא צריך לייחס כל שינוי גופני למצב נפשי. יהודה קירב את פניו למראה והתבונן בכתם החום שצמח לו על הלחי. צריך לשאול את הרופא מה זה. עוד משהו לדאוג בגינו. לעולם, לעולם לא יהיה חופשי, סיכם לעצמו כשסירק את שערו הרטוב. וכל המנוחה כביכול שזכה לה בשנים האחרונות היא רק אתנחתה קלה בין מה שהיה למה שמצפה לו בעתיד.

שוב הוא חושב רק על עצמו, שם לב. והרי מדובר פה בשלומי שנעדר. וחייבים לעשות משהו. אבל מה הוא יכול לעשות עכשיו בלילה, בגשם, כשהוא רחוק כל כך וגם מרגיש לא טוב? ולמה הוא צריך תמיד לסחוב את אחיו על הגב שלו, כאילו היה איזו חטוטרת שצמחה לו?

בשנים האחרונות נדמה היה ששלומי מצא את מקומו: מדריך נערץ בפנימייה וחבר צוות מוערך. אבל כאשר אימו של אחד מהילדים בפנימייה מאשימה אותו בהטרדה מינית, עולמו קורס בבת אחת. פגוע ונעלב הוא יוצא במנוסה. יהודה, אחיו הבכור – המוצלח והיציב – נאלץ לחפש אחריו, להציל אותו, שוב. אבל המסעות הנפרדים של שני האחים אינם מה שהם נראים, ובעוד המשטרה חוקרת את התלונה, לומדים גם יהודה ושלומי את האמת על עצמם.