כן, ואני אוהבת אותך

"אי-אפשר להפסיק לקרוא את הספר הזה!" - קולין הובר

הולין טייט חשבה שהיא מצאה פתרון לחרדות שלה: היא פשוט תהיה מישהי אחרת. מזל שהעבודה שלה מאפשרת לה את זה. בבית היא הולין, הבחורה הבודדה, זאת שלא יוצאת, שאין לה אהבה, שפוחדת מהצל של עצמה. אבל באינטרנט? שם היא מיס פופי, בלוגרית התרבות המבריקה, השנונה והזוהרת של ניו אורלינס.

אבל לכל חגיגה יש סוף, והבוס של הולין דורש ממנה את הדבר היחיד שהיא לא מסוגלת לעשות: לחשוף בפני הקוראים שלה מי היא באמת. אם לא, סביר שתאבד את העבודה. הולין אומללה. איך תצא לעולם מתוך האנונימיות המגוננת שהיא חיה בה?

הישועה מגיעה מכיוון לא צפוי: ג'ספר דירס - שחקן מפוצץ בכריזמה, מסוג הגברים שהקסם האישי פשוט נשפך מהם. להולין אין אשליות. היא יודעת שהיא ממש לא בליגה של ג'ספר. אבל ג'ספר מתגלה דווקא כאדם נדיב ומציע לה שיעורי משחק פרטיים, שאולי יעזרו לה להתגבר על החרדה. הולין מהססת. שיעורי משחק? תרגילים בדיבור בפני קהל? זאת בדיחה? אבל משהו בקסם של ג'ספר עובד, והולין מנסה.

עד מהרה נהפכים השיעורים הפרטיים למשהו אחר לגמרי. הם מתארכים, הם נעשים קרובים יותר, לוהטים, והולין כבר לא בטוחה: האם אלה רק דברי אהבה או אהבה באמת? ואם זאת אהבה לוהטת, מה בדיוק זה אומר עליה?