כצל נטוי

פברואר 2014 . לסופר אנטוניו מוניוס מולינה מלאו כבר 58 שנים. מול חלון הפונה לרחוב מושלג בניו־יורק הוא יושב לכתוב את הספר "כצל נטוי". מלאכת הכתיבה, כך הוא מקווה, תסייע לו להבין טוב יותר את סוד קִסמה של עיר אחת - ליסבון, ואת עולמם של שני אנשים זרים לו.

האחד, פושע נמלט שבשנת 1968 מסתתר בליסבון תחת זהות בדויה מבוקש על ידי לא פחות משלושת אלפים מאה וחמישים סוכני אינטרפול, אדם לבן שרצח אדם שחור. ואילו הזר השני, הלא זה הוא עצמו, לפני עשרים ושבע שנים אב טרי ומיוסר בן 31 , שבמקום לבלות את חופשת חג המולד בחיק משפחתו, בוחר לנסוע לראשונה בחייו לעיר ליסבון.

בין חדר שכור בבית מלון צנוע לברים אפלוליים הוא מחפש השראה לכתיבת הספר שלימים יביא לו את פרסומו. לא פחות חשוב מכך, שם הוא גם מוצא מפלט זמני מתחושת המחנק שחש בנישואיו.

כמו זחל האורג מבפנים גולם, קוּר אחר קוּר, כך מולינה, בווירטואוזיות מרשימה, שוזר לרומן רחב יריעה ומרהיב זיכרונות אישיים מחייו עם מאורעות היסטוריים מכוננים, תוך שהוא עוסק בשאלות גדולות על זהות, זיכרון, תשוקה ויצירה.